Who comes after Us 2

מי בא אחרינו 2 הוא אירוע אמנות רב-תחומית ברוחו של האמן אורי קצנשטיין, המתקיים זו השנה השניה.

קצנשטיין היה אמן רדיקלי אשר עבודותיו התאפיינו בחיבורים ייחודיים וחסרי פשרות בין פרפורמנס, סאונד, וידאו ופיסול. הוא היה ידיד המרכז לאמנות דיגיטלית מראשיתו, ייסד בו את רדיו חלאס והיה שותף חשוב לפרויקטים רבים.

האירוע שואף ליצור קהילת ממשיכי דרך ולהוות מקום התכנסות שנתי לאמנים שפועלים בין הגבולות המדיומליים ובחזית הניסיונית. הערב כולל מופעים, עבודות פרפורמנס, סאונד, וידאו ומדיומים מעורבים. מי בא אחרינו? מוצבת כשאלה פתוחה וכהזמנה לעסוק בשינוי ובהתפתחות, באפשרות לדמיין מחוזות חדשים, להתנסות ולפרוץ גבולות.

התמה המובילה השנה נוגעת במושג After Life – החיים שלאחר המוות. ביטוי המתייחס להמשכיות המתקיימת מעבר לעולם הגשמי והתודעתי שלנו. זהו רעיון עם יסודות קדמוניים שהתפתח מתוך ההתמודדות האנושית עם שאלת הסוף והתפוררות הגוף. איך ניתן לחשוב היום על המשכיות העצמי עבור הדורות הבאים? מה מתגלגל או נוצר מחדש לאחר הסוף? כיצד אנחנו מדמיינים איזור ביניים שלאחר הסוף? וכיצד קהילת ממשיכים מחוללת חיים ורעיונות?

הפרס והפרויקט המתמשך מתקיים בזכות תרומתם הנדיבה של משפחת דנציגר, רבקה סקר, ובתמיכת משפחתו של אורי קצנשטיין. 

האירוע השנה מתקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט.

—————————————————————————————————–

מופע  |  אולם  | 18:30

אדם שפלן ודוד אופנהיים
קריס-קרוס

אלוין לוסייה פיתח וחקר את התנהגות הסאונד במרחב. ״קריס קרוס״, היא היצירה הראשונה שכתב לגיטרות חשמליות: שני גיטריסטים המשתמשים בקשתות אלקטרוניות הנעות באיטיות מעלה ומטה בחצי טון בודד, כשהם מתחילים בקצוות מנוגדים של טווח הצליל. היצירה מהווה מודל לפשטות השואף לבטל את כל מה שמסיח את הדעת מההתגלות וההתגלגלות האקוסטית של הרעיון. גלי הקול נעים בתבניות אליפטיות בין שני מגברי הגיטרה ויוצרים מערך אפקטים שמאט ככל ששני הטונים מתחברים ומאיץ כשהם מתרחקים זה מזה.

 

וידאו ומיצב |  קומת קרקע

אורי קצנשטיין
משפחת האחים, 1999

עבודת וידאו המתייחסת לדמויות ארבעת הבנים בהגדת הפסח, להתבוננות בין אחד לאחר, לקשר וריחוק. הדמויות המופיעות בוידאו, ואחים אחרים, מוצבים בחלל בסדרת פסלי שיבוטים אנדרוגניים בפניו וגופו של האמן. כל דמות מאופיינת בתנוחה וזרות אחרת. זו משפחה שהיא פיצול והכפלה של האמן לאינספור זהויות שונות המרכיבות אותו.

 

מופע  |  קומה 2  |  20:00

אלה נובק, מיתר מורן, עמית בן עמי, ערן הדס
סופרפוזיציה

אירוע שירה ולא שירה, טקסט ודימוי, לא טקסט ולא דימוי, על חיים ועל לא חיים.

 

וידאו  |  קומה 2 

אלונה רודה
(The Juicer (Late Shift
2021/2022

העבודה היא הראשונה בסדרה של סרטוני CGI, שעושים שימוש בטכנולוגיות פוסט-קולנועיות, ומציגים עולם היפר-ריאליסטי מפוברק. הגיבורים של של הסדרה הם עצמים מוכרים בנוף העירוני העכשווי, פועלים בשעות לילה. מהלכי אור וסאונד חושפים עולם משחקי של מכונות בפעולה, המעלה שאלות על המרחב העירוני הממוסחר של המאה ה21.
הפרויקט נתמך על-ידי: NEUSTART KULTUR Modul D Deutscher Künstlerbund e.V

 

מיצב עם התערבות פרפורמטיבית  |  קומה 1  |  19:30

אלכס דרול וזוהר שפיר
מדריך נבובים

סדרת מפגשים מבוססי דימוי רץ של אלכס דרול עם האמן אורי קצנשטיין, כפי שהופיעו בשלושה חלומות שונים.
מצרור חזיונות
בבוהק מסמא
האלומה תכלה

 

מופע  |  קומה 1  | 19:00, 21:00

ג’וזף שפרינצק
מרי קונדו + הגרלת גן החיות

שתי יצירות טקסט סאונד למקהלה של פרפורמר יחיד, שעוסקות בסדר ובאי סדר ובמושג “הביתי” דרך השפה.
מרי קונדו – ניסיון לסדר חפצים, מילים ורגשות בהשראת כתביה של אמנית סידור הבית.
הגרלת גן החיות – שלוש משפחות זוכות בהגרלה ומקבלות לביתן חיות מגן החיות.
האם החיות והאנשים יצליחו לחיות ביחד? על פי סיפור של קורט שוויטרס בתרגום גדי אלגזי. 

 

ציורים  |  אולם

גליה עופרי
ריאות ברזל

שתי סדרות ציורים, המציגות אפשרויות של עתידים טבעיים לעומת מכניים, בחיים שלאחר המוות. בסדרה אחת סצינות של טריפה, ובשניה טיפולי גוף מכונה. הציורים, כמו הגוף, דקים ופגיעים בעלי פוטנציאל לאלימות.

 

וידאו  |  קומה 2

גלעד רטמן
Stridor two
2021

אחיו של יוטיובר מפורסם יושב רכון על שולחנו מחובר למכשיר אינהלציה. נשימותיו הכבדות והרטובות נראות מבעד למסכת הפלסטיק הצמודה לפניו. הוא מקליט את הרעש המונוטוני הבוקע מהמכשיר, המתערבב בקולות נשימותיו, על מנת לעזור לאנשים אחרים להירדם. מסתבר שצלילים מסוג זה מסייעים בכך. הוא לוחץ על כפתור בטלפון. קטע מוסיקלי מתנגן.
חלקו הארי של הקטע מבוסס על צמדי הברות קטועות המתחברות למילים “מאמה” (אמא) ו”פאפה” (אבא), הברות שנוצרו על ידי המכשיר המכני הראשון שניסה לחקות דיבור אנושי (וולפגאנג פון קמפלן, 1784~).
הפרוייקט הוזמן, והוצג לראשונה, במסגרת פסטיבל ישראל.
צילום: אסי אורן
משתתף: אבנר ממן
בהשראת ערוץ היוטיוב של : Milleaccendini

 

מופע  |  רחבת כניסה  | 21:30

דין קליין
וואקום מן 

באמצע הדרך בין סינת׳-פופ לפוסט-פאנק, וואקום מן שר ורועד עם המיקרופון במסיבה של איש אחד.
פרויקט הסולו של דין קליין לוקח את האנרגיות של להקות הפאנק שהוא שותף בהן לתוך רחבת הריקודים עם מוזיקה שמשלבת את מסורות העבר של הגל החדש עם סאונד שקורץ לעתיד.

 

מיצג  |  רחבת חוץ  | 18:30

טל מיכאליס וטל רוזן אליעזר
באר חלב לצד השביל

בפעולת משך בת כשעתיים הגופים של טל וטל יתייחסו לבור חלב שחפרו באדמה. הם יפעלו יחד בינם ובין הבור, כמכונה שהיא ספק מפעל הזנה ספק מטחנת מים. מה קורה כשאנחנו לוקחים את החומר הראשוני ביותר עבורנו, ומחליפים אותו בתרכובת מזון לתינוקות הצהובה והמעובדת? מה הוא החומר בין שני אנשים, במרחב הציבורי, כשאינו יוצא מגוף האישה? מה בין הנקה להענקה, בין שובע להאבסה, בין התמסרות לשיעבוד ובין טיפוח לגועל?

 

וידאו  |  קומה 1

יואל פלד
סבתא כרמלה
2021

ניסיון החייאה כושל לשחזור סיטואציה של חיים שהיו, של שיחה שדוברה, של סבתו של האמן.
פרויקט גמר – בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב 

 

וידאו  |  קומה 2

יסמין ורדי
עמוק באדמה
2022

שיטוט במנהרה תת קרקעית הבנויה מתחת למים, מתייחס ל״חוויות סף מוות״ – מעבר במנהרה חשוכה שבסופה אור בוהק. צילום שהוא לפעמים מסחרר, אפילו מבחיל; הפוך, או מסתובב כמעוף ציפור.
הפסקול עושה שימוש בקולות עורבים, המסמנים מצד אחד תבונה ומצד שני אובדן ורוע, ופועלים כפסיכופומפים, המחברים את העולם החומרי עם עולם הרוחות.
צלם: דור אבן חן
סאונד: ביאטריס וורסטר

 

וידאו  |  קומה 2

יעל פרנק
Sad
2018

בהילוך איטי מתברר שמה שנראה במבט ראשון כמו תמונות מפוקסלות של חדרי המתנה, הוא למעשה גופן של רוחות רפאים התקועות בלימבו אינסופי, בעוד המצלמה משוטטת וחושפת עוד ועוד דמויות רפאים המישירות מבט אל המצלמה.

 

מיצב עם התערבות פרפורמטיבית  |  קומת קרקע  | 18:45 ,19:30, 20:45

יפעת זיו ונעה אלרן
גחלים

מיצב סאונד פרפורמטיבי לגוף אלקטרוניקה ואובייקט.
קול שנוצר בתוך גוף מתערבל בתוכו, מתפשט לחלל ומתגלם בגוף תאורה מרצד. הנשימה מפיחה חיים, הצליל מחולל בערה.
עבודת משך עם 3 רגעי שיא.
שיתוף הפעולה בין היוצרות החל במסגרת פסטיבל אינטימדאנס 2022 תחת ניהולן האמנותי של סתיו מרין ומירב דגן.
אובייקט התאורה נוצר עבור המופע ״לוקאלי״ מאת איריס ארז 2016
קונסטרוקצית עץ: גילי גודיאנו – סטודיו מתילדה אינטגרציית
תאורה-סאונד: יוסף משיח

 

מיצב  |  קומה 1-

להלי פרילינג
מקלט

עזובה במקלט, הופעת פאנק שנזנחה, שברים של חפצים המסמנים חיים שהיו כאן לפני זמן מה. מעל כל אלו זוהרים קורי עכביש, מקרין גלקסיות.

 

מיצב  |  קומה 1

מאיה דוניץ, דויד למואן, דני מאיר, חגי פרשטמן
קופסאות
2022

שש קופסאות עץ שהונחו כלאחר יד, מדמות מערכת סאונד במועדון לילה ריק. המוזיקה הבוקעת מהן כאילו נובעת משומקום, והיא מזמינה את הצופים לגעת בקופסאות ולהכנס לתוכן. כל אחת מהקופסאות משמיעה שכבה אחרת של סט חי עוצמתי ואנרגטי, שהוקלט על-ידי Possibilities of Milk – להקתם החדשה של מאיה דוניץ, דויד למואן, דני מאיר וחגי פרשטמן – במיוחד לעבודה זו, ויחד הן יוצרות חוויה של מינימליזם חזותי עם מקסימליזם שמיעתי.
הקופסאות נבנו במסגרת תכנית שהות אמן של מאיה דוניץ ודויד למואן במרכז ״במיס״ – אומהה, נברסקה, ונבנו מחדש ב״מקס – מלאכות ומכונות״. הפרויקט בתמיכת ״ארטיס״.

 

מופע  |  אולם  | 20:00

מאיה דוניץ
אף פעם לא מאוחר מידי

מאיה דוניץ סולו על כלי נגינה, קולות וחפצים מזדמנים. 

 

מופע  |  אולם  | 22:30

מלכה שפיגל וקולין ניומן
Immersion – צלילה

מוסיקה עם אלמנטים אלקטרוניים, מדיטטיביים, והזייתיים
Immersion הוא שילוב הכוחות בין שתי אגדות האלטרנטיב, ובני הזוג, קולין ניומן (Wire) ומלכה שפיגל (מינימל קומפקט).
החיבור המוזיקלי בין השניים הוליד פרויקט אלקטרוני, ספונטני ומרתק, שבו אין לדעת מי מנגן על מה ומתי.
המופע של הצמד מספק מוצא לקסם המתמשך שלהם ביצירת נופי סאונד מוזיקליים מרתקים וייחודיים.

 

מיצב  | קומה 1

עומר אבן פז
גלוסולליה (דיבור בלשונות)

הצבה המורכבת משלט לד דמוי ניאון בכיתוב “GOOD OLD NEON”, פנס ורמקול ממנו בוקע קול האמן המחקה זמזום חשמלי. המילים הן רפרנס לסיפור הקצר ואירוני של דיוויד פוסטר וולאס בעל אותו שם (בתוך הקובץ ‘ילדה עם שיער’, מוזר, 2011). 

 

וידאו  | קומה 2

ענבר חגאי
Rnav (variation)

בתוך מעין דיורמה מוצבים ייצוגים של שתי יוזמות מדעיות: הראשונה היא מיקרו-רובר אוטונומי שעתיד להיות משוגר לקוטב הירח הדרומי על מנת לאתר קרח ירחי. משימתו קשורה להשלכות משבר האקלים, ליכולת האנושית להתבסס על משאבים מעבר לגבולות כדור הארץ, ולפונטציאל המין האנושי להתקיים לאחר שכדור הארץ יגיע לקיצו. היוזמה השנייה עצמאית ואיזוטרית: ניסיונותיה העקביים אך חסרי התקווה של האמנית לשחזר את הליבידו האבוד של ארנב המחמד שלה, אותו בחרה לסרס לפני מספר שנים. הניסיונות כוללים ראיונות עם חוקרים ווטרינרים, פיסול בובת מין עבור הארנב, ייצור רובוט רך מתנפח, ולבסוף תכנון וייצור משקפת VR המותאמת לאנטומיה של הארנב ומציעה חוויה אימרסיבית מפתה.
את הקורלציה בין שני הפרויקטים ניתן להבין דרך המושג “פתרונאות” (Solutionism): הנחה שתמיד יהיה ניתן למצוא פיתרון מבוסס טכנולוגיה עבור סוגיות חברתיות או תרבותיות מקיפות ועמוקות, שנגרמו מלכתחילה על ידי האנושות.

 

מופע  |  רחבת חוץ  | 22:15

קימ טייטלבאום
אורה קצנשטיין

קימ טייטלבאום מנסה לברר כיצד ניתן ליצור ברוחו של אמן או לפנות אל רוחו, הוא עוטה את דמותה של אורה קצנשטיין, ובמיצג של נאום-שירה פונה אל הקהל הניצב לרגלי הבלקון

 

ציורים ופסלים / מיצב |  קומה 1

רוני בינדר
ג.ל.מ

מיצב פסלים ורישומים המציגים רגעי ביניים – תלויים, תקועים, לפני או בתוך ההשתנות. מצבי לקראת ובידעבד, התפתחות שלא הושלמה. 

 

מיצב  |  קומה 2

רועי הררי
עמוד התיכון

מיצב פיסול מוזיקלי מלווה בתמונות דיגיטליות, אתר ודגם תלת מימד

 

ציורים  |  קומה 1

תמה גורן
THE CLAPPERS

מגזרות נייר וציורי שמן נבחרים מהשנתיים האחרונות ובהם דמויות רוח רפאימיות. בעבודותיה של גורן הדמויות גרוטסקיות ומוכרות, כמו אלבום תמונות משפחתי החושף מוזרויות ומניירות אנושיות של בעליהן. יצירה מתעתעת של הומור מורבידי וסטיות קטנות ומוקצנות.

מופע  |  רחבת חוץ  | 20:30

תנועה ציבורית
דברים מתמשכים

הגוף שלנו זוכר רגעים משותפים של לקיחת אחריות. סדרת מונומנטים למרחב הציבורי.