מי בא אחרינו 3

מופע  |  אולם  |  20:00

אהד פישוף ואורי קצנשטיין

Frogman / Mirror / Frogman 2024

גרסה מחודשת, קבוצתית ומורחבת, לפעולה פרפורמטיבית אחת מתוך עבודה זוגית משותפת של אורי קצנשטיין ואהד פישוף, שהועלתה במקור באנגליה ובישראל ב-1997. Frogman / Mirror / Frogman. היתה העבודה הבימתית השניה שקצנשטיין ופישוף יצרו במשותף. את העבודה, שבמקור גם בוצעה על ידי קצנשטיין ופישוף, יבצעו בגרסתה החדשה שלושה זוגות של פרפורמרים.

מופע  |  קומת קרקע  |  22:30

אולה סבוצ׳ק ורם גבאי

תעלו אלי לשמוע תקליטים 

אולה ורם יעתיקו את ספריית התקליטים שלהם למרכז ובמהלך הלילה ינגנו back-to-back טראקים נדירים וייחודיים, וישתפו במחשבות והגיגים על הממוכן בעולם האודיו והסאונד.

וידאו  |  קומה 1

איל יהוה גרוּס
פולס רוורס לופ
שירה שמתפלפת ומתלפפת, מתרפלקת ומתפלנדרמת, בזמן ובמרחב ובלב.

וידאו  |  קומה 2

אמיר יציב

מכונה לבניית בתים

מכונת בניית הבתים, תוכננה כמכונה ענקית שמיועדת לבנות באופן אוטומטי מבנים שלמים ושאפה לממש את חלום המפעל הנייד האולטימטיבי. המכונה, שהוצגה לראשונה בשנת 1943 נועדה ליצור רצועה של בתים מרובעים הבנויים שורות שורות, בכל שטחי אירופה הכבושה. התכנית לא יצאה ממשרדי התכנון והמכונה לא נבנתה.

במסווה של עבודת מחקר על אדריכלות וטכנולוגיה, הסרט חושף את מכונת האידיאולוגיה הגרמנית, ואת היווצרותן של מערכות כח. 

מופע  |  רחבת חוץ  |  21:00

ארמון בזמן – קווינטט מהתזמורת

In C – טרי ריילי

In C היא יצירתו האייקונית של המלחין טרי ריילי ( Terry Riley ) שנכתבה לפני 60 שנה בדיוק, ב 1964. היצירה בנויה מחמישים ושלוש תבניות מלודיות שמנוגנות ברצף כאשר לכל נגן/ית יש את החופש לבחור כמה פעמים לחזור על כל תבנית לפני שממשיכ/ה הלאה לתבנית הבאה.
סינטיסייזרים: מילטון מיכאלי, מתן דסקל | כלי הקשה: חגי פרשטמן, שלו נאמן | קונטרבס: אור סיני

וידאו  |  קומה 2

גיא גולדשטיין

DER SEKUNDENMACHER

הדמות בסרט אוספת וממיינת, באופן אבסורדי, כפפות עבודה משומשות על פי צידן (גב היד הלבן ופנים היד השחור מעבודה) מרצפת אולם תעשייתי נטוש, בזמן שמטרונום דוחק בו לשמור על קצב עבודה קבוע של 60 פעימות לדקה. בתנועותיו הגיבור מנסה לאזן ולסנכרן את משקל גופו והכפפות. ניסיון בלתי אפשרי לאיזון בין משקל, זמן וקצב. הכפפות מרמזות על הרס וכאב שהתקיימו בעבר: לאחר מלחמת העולם הראשונה, אומהה – העיר בה שוכן המפעל הנטוש – וערים אחרות בצפון-מערב ארה״ב חוו תקופה קשה של מאבקי עובדים אלימים, עליית מחירים ואבטלה גבוהה. זהו הרקע לסרט, שמסתיים בהגעתו של הגיבור לפסנתר עליו מוצב מטרונום בלתי פוסק. התחושה והציפייה שההגעה אל הפסנתר וקבירת הכפפות בתוכו תשחרר את הגיבור-הפועל, מתנפצת כשמתברר שהמערכת בה הוא נתון מורכבת וחזקה מפעימות המטרונום הבודד.

מופע  |  19:00  |  קומה 1

חיה רוקין ברקמן 

שמלה לשמה 

פעולה סיזיפית של חיבור והפרדה, הצמדה וניתוק. שמלה מכוסה מחברי תיקתוק נצמדת לעצמה לחפצים אחרים ויוצרת מנגנון של הלחמים משתנים. פעולת התיקתוק האופיינית לסגירה ולעיטוף, הופכת למנגנון חשיפה המייצר אסופות וארגון של חפצים וגוף, חיבורים ומשוואות המחוללים מכונה אמהית ביונית. התיקתוק יוצר מקצב לפעולה, והתכלית נשארת שאלה פתוחה.

מופע משך |  קומה 2  |  23:00-18:30

נועם רותם ודניאל מאיר

סינגל קופי

מיצג המבוסס על מערכת חוקים המעמידה למבחן את היחסים שבין האמן, היצירה והקהל, תוך שהיא נוגעת בזמן אמת בשאלות טעונות על הערך ועצם קיומה של היצירה. זהו פס ייצור חד פעמי: מעצבים גרפיים ודפסים עובדים לצד מוזיקאים בחלל שבו הוקמו אולפן הקלטות וסטודיו עיצוב פתוח. לעבודתם מסגרת כללים המחייבים אותם בכל 25 דקות להקליט יצירה מוזיקלית חדשה על טייפ סלילים, לתת לה שם, ולצרוב אותה על קסטה בודדת, שתימסר בתוך עטיפה ייעודית, לצופה אקראי בקהל. מיד לאחר מכן מתחיל התהליך מחדש. ההלקטה נעשית על גבי היצירה הקודמת, ומוחקת אותה.
העותק היחיד של היצירה נמסר בשלמותו לצופה על כל זכויותיה, והוא רשאי לעשות בה כרצונו: לשמור, למכור או להשליך אותה לפח.

בהשתתפות: גיא שגיא, אוריאל הר טוב, אשגר זמנה

מופע  |  קומת קרקע  |  20:30

סביון שנהר ("סביון"), יובל שנהר

My Body is a Machine

ברשת מסתובב המם (meme) "הגוף שלי הוא מכונה" עם סיומות שונות,  כמו "הגוף שלי הוא מכונה שהופכת בירה קרה לשתן חם". האמנית פנתה ל-ChatGpt וביקשה להשלים "הגוף שלי הוא מכונה ש…". מכיוון שהתאמן על טקסטים אנושיים הוא חולל תובנות שונות על חווית הגוף-מכונה האנושי. יחד עם הכוונה ועריכה של האמנית נוצרו משפטים שנעים בין הפונקציונלי לרגשי לביולוגי לחברתי ולרוחני, כולם משקפים את תפיסתה של הבינה את חווית הגוף-מכונה. סביון מפיחה חיים בטקסטים בקולה וביחד עם יובל הם פורשים את הספקטרום שבין קול לחשמל שכולם אותות, מקרבים בין חווית הגוף לחווית המכונה. 

מיצב  |  קומה 2

עוז מלול

הליכה לקיסריה remastered

מנוע מסובב זרוע ברזל. בקצה הזרוע מחובר מייסב למוט. בקצה המוט מחוברת גלגלת. כשהמנוע מסתובב הגלגלת נוסעת קדימה ואחורה על מיתר ברזל המתוח על קשת ברזל. תנועת המנגנון גורמת לקשת לרעוד. רעידות הקשת לוחצות על מתג. לחיצות על המתג מנתקות ומחברות רמקולים המשמיעים את היצירה The Institute Of Ongoing Things של אורי קצנשטיין.

מיצב  |  מבנה מרכזי – מקלט

רן סלוין ויוסף משיח

One Track Mind

רצועת סאונד בלולאה, מועדון לילה ממוכן, מתחת לאדמה. הצליל מתרגם לפולסים של אור, בין חלל לאדים. צורות ריקוד מכניות באות לביטוי בין מכונות. המיצב מפרק חווית מועדון לילה לנצנוצי פיקסלים, ואת ערוצי הסאונד לערוצי אור בחלל מקלט דחוס. 

השקה  |  קומה 1  |  19:30, 20:30, 21:30

רסן

אירוע השקה לגיליון השני של רֶסֶן בנושא קמעות עכשוויים. חברי קבוצת אוליפֹה ומשתתפי הגיליון יופיעו ויפעילו את הקמעות שיצרו.

רֶסֶן הוא כתב־עת מקוון ליצירה עברית אילוצית ודיגיטלית: https://tfi.la/r

מופע  |  קומת קרקע  | מופע:  19:30, 22:00

רפי בלבירסקי

Vish You Were Here

האם מכניקה יכולה להביע רגשות? האם לרגשות יש צד מכני? במרכז המופע והמיצב Vish you were here נמצאים מנועי וישרים (מגבי מכוניות). במעיין טקס פולחני הוישרים והמפעיל מייצרים סאונד ודימויים שהם החצנה של הרעש והאימה שבתוכינו, או מציגים את המוזיקה והאסתטיקה של הרעש והאימה שבחוץ.

מופיעים: רפי בלבירסקי ורוי בלבירסקי 

מופע  |  אולם  |  22:00

שופ אנד ג׳וי – ניצן שפרן ויואל פלד

אין לנו דרך חזרה, אדון עור.

האולם הופך לאוקיינוס ולדמויות שנמצאות בעבודה hope machines של אורי קצנשטיין. העבודה תחקור את המחוות הפשוטות שמסמנות טריטוריות שונות, המספקות התבוננות אל המרחק, איתות ושהייה בנקודה מוגדרת. בבסיס העובדה קומפוזיציה מוזיקלית שמופקת ממשטחי ברזל ובהקשבה ליצורים חדשים אשר מתפתחים במגע שלהם עם צליל המכונה. הסאונד משמש כמעין גרין סקרין ומציע התייחסות שונה לגודל האובייקטים והדמויות אשר יופיעו במהלך המופע.

מופע  |  קומה 1  |  21:00, 22:00

שני שבתאי

דנה
דנה לבד בבית, היא חווה את העולם דרך הטלוויזיה וטכנאי מכונת הכביסה. המחשבות שלה מהוות את הצעקה האחרונה בתחום הדעות והשקפות העולם. היא מזמינה נשק מאמזון כי ראתה שארה״ב מספקת אמל״ח לישראל. היא מודדת את המרחק בין הירכיים שלה בהליכה ובריצה. היא מחפשת מישהו שיסתכל עליה חיה ושהיא תסתכל עליו חי. 

ייעוץ אומנותי: בנימין יום טוב ואורן עילם, עיצוב תאורה: אורן עילם. תודות: נועם הלפר ודניאל מגון

אירוע משך |  רחבת חוץ  |  סביב 21:00

תנועה ציבורית

דברים מתמשכים 

שנתיים לאחר שחברי תנועה ציבורית טמנו את מדיהם בחצר המרכז לאמנות דיגיטלית. תבצע הקבוצה חפירות באתר בנוכחות הציבור, בנסיון לחשוף את המדים, לגלות את השפעת האדמה והזמן שעבר עליהם, ולהעריך מחדש את משמעותם.

מופע  |  קומת קרקע  |  19:00, 21:45

UIUIUI – אורי זורניצר ואיתי רייטן

Power Sets

דואו תופים-סקסופון-סינת-בלונים של אורי זורניצר ואיתי רייטן. מנגנים קומפוזיציות המושפעות מהארדקור פאנק, מוזיקה מאולתרת, מוזיקה קאמרית, ברייקקור (breakcore) ונויז.