״פנומנלי!״: אלונה רודה

פנומנלי!

אלונה רודה

אוצר: אודי אדלמן

"פנומנלי!" היא תערוכת יחיד לאמנית אלונה רודה ובה אסופת עבודות מהשנתיים האחרונות, המוצגות לראשונה בארץ. רודה יוצרת עולם עכשוי-עתידני בו הטכנולוגיה מופיעה ופועלת ללא נוכחות אנושית. עולם בו מכונות ממלאות את המרחב כמין פולש, מכשירים הופכים חייתיים ודימויים דיגיטלים מייצרים חזרה אינסופית ומשך זמן בלתי אפשרי. 

היקום אותו מחוללת רודה הוא מקום מסונתז בין המציאותי והמוכר לסוריאליסטי. הסביבות והמכונות – רחפנים, רכבים, ומכשירים חשמליים ישנים – מוכרים לנו בשימוש היומיומי שלהם, אך ההופעה שלהן שונה, כמו קמו על יוצרם, והם מקיימים מציאות חלופית שאינה תלויה עוד באדם. זהו עולם של חזרה טכנית של התרחשות, בווריאציונות שונות, לאין קץ. הלופ המתקיים בוידאו מדגיש את מה שמתרחש ביקום בו נקע גלגל הזמן, באין אדם שיתקנו. אין זה עולם של צלחות מעופפות וחייזרים, אלא העולם שלנו – אתרים מוכרים, קווי חשמל, כלליים פיזיקאלים תקפים. עולם שהמשיך בלעדינו.

"CORE DUMP", "Token Eater", "Drones Go Boom", "Eternal Flame" ו־"Fogging" הן התוספות האחרונות לסדרת סרטוני אנימציה ומשחקים האינטראקטיביים, תחת המטא-פרויקט CITY DUMMIES. העבודות נוצרו באמצעות מנועי משחקים, ומציגות סצנות מבוימות העוסקות בנושאים כמו אוטומציה של כלי רכב, התפוררות ציוויליזציונית וסביבתית, מרחבים ממודברים, וקידוד חזותי המתקיים במדיום עצמו — תוך נגיעות של מוזרות משחקית.

התערוכה מתקיימת בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות.          

[פנומן]

תופעה, מקרה או התרחשוּת הופכת לכזו יחד עם שימת הלב או המבט. מהי תופעה שאינה מופיעה? עצם הזיהוי של דבר-מה כתופעה, כהתרחשות, הוא רגע מכריע של סובייקט המבחין בדבר ומזהה אותו כדבר מובחן, חווה אותו, ולפעמים נותן בו שם וסימנים – זו תאונה, זה פשע, זו הפרעה לציבור, אירוע טבע או אפילו זהו עצם בלתי מזוהה (עב"ם). כך או כך הוא כבר מכניס אותו לסדר הדברים, למסגרת אליה ניתן להתייחס, לפעולה שנדמה שיש לבצע מנגד, או למסור כעדות, לאדם אחר.

[לולאת אבדון – Doom Loop]

לולאת אבדון היא תרחיש שבו התפתחות שלילית אחת גורמת להתפתחות שלילית נוספת, שמחמירה עוד יותר את הבעיה הראשונית. התוצאה היא לולאה שמזינה את עצמה בשלילה הולכת ומחריפה. כמו בתסריט הוליוודי בו הגיבור שב ומתעורר לאותו היום, התנועה המחזורית של הסיטואציה חוזרת שוב ושוב ללא אפשרות לצאת מהסחרור, אלא שאין פתרון בקצה הלולאה אלא רק אבני בניין הנופלות ככול שהלולאה מסתחררת, עד כדי התפוררות מוחלטת וחוסר מובן.

[מכונה] 

מכונה היא קודם כל גוף גשמי בעולם, אובייקט מכאני, כלומר שיש בו חלקים ותנועה פנימית וחיצונית. במובן זה המכונה שקועה בעולם עצמו, על כלליו הפיזיקלים ועל קללת ההתיישנות, התקלה והקלייה. לפיכך למכונה יש גם סוף. 

[נחיל]

נחיל מתאר להקה גדולה של בעלי חיים הפועלים ונעים יחדיו, לרוב בעלי חיים קטנים או בינוניים כמו נמלים, ארבה, או מדוזות, אשר תכלית וצורת תנועתם משתנה בהתאם לנסיבות. הנחיל מאפיין צורת קיום קהילתית, הגנה או שיתוף כוחות והגדלה להשגת מטרה שהפרט אינו יכולה לה לבדו. כאשר מכונה כבר אינה אחת, אלא ריבוי והכפלה של מכונות זהות, היא מכונת-נחיל, מכונת מכונות. התנועה של הנחיל נראית למרחוק כתנועת גוף מפורר, שאין לו בשר רציף, ובכל זאת גוף אחד. הוא יכול להיראות כמו קסם של הטבע או לאיים במימדיו. הוא מתקיים גם אם פרט פורש ממנו, והוא יכול להתפורר לגמרי ברגע אחד.

[השלכת ליבה – Core Dump]

פלט (snapshot) של זיכרון המחשב (RAM) בנקודת זמן מסוימת, לרוב כאשר תוכנה קורסת או נתקלת בשגיאה קריטית. הוא כולל את זיכרון התהליך, מצב הרישומים (registers), ופרטים נוספים על ביצוע התוכנית – שניתן לנתח לצורכי איתור באגים (debugging).

[נולד דיגיטלי – Born Digital] 

זהו רגע מכריע באופני יצירת הדימוי – בעוד הצילום משעתק את המציאות כתיעוד, טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לייצר דימוי מושלם של מציאות, העתק חי וזהה, גם ללא כל קשר למציאות. יצירה של אובייקט שנראה בדיוק מושלם לאובייקט עצמו, בהבדל אחד – בעוד שבצילום מתחייבת נוכחות פיזי וממשית של העדשה והאור בין האובייקט להעתק, בדימוי הנולד דיגיטלי לא מתחייב כל מגע. הוא יכול להיות דימוי מושלם של מציאות ממשית בו בזמן שהוא יכול להיות בדיה מוחלטת שנראית כמציאות, או שיבוש דק מן הדק שלא ניתן יהיה עוד לזיהוי. ההעתק הדיגיטלי למעשה אינו העתק אלא מערך של הלחמים, הכפלות ושינויים על אינספור דימויים חסרי מקור, הוא ביצוע-מחודש (reenactment) של מציאות וסביבה, ולפיכך הופך למקור כשלעצמו. 

[עולם-אחרי-אדם]

מה הוא העולם ללא בני אדם (Post Human)? אם לדייק, מה הוא העולם שיהיה אחרי בני האדם? כשבני האדם יכחדו או אולי יהגרו לעלמות אחרים, טובים יותר. לעד זהו עולם של שרידים, חותמת אנושית עמוקה מדי שלא תעלם כליל כל עוד עולם ישכון. חיים אחרים וודאי ייתקימו בו, אורגנים ואנ-אורגניים, נעים בין הריסות ושאריות, מוצאים מסתור ומזון בשיירים גם אם אלו ייקברו מתחת לאדמה ועצים. באין אדם, העולם ישאר אנדרטה ועדות לחיים ומוות אנושיים, גם אם לא יהיה להם שם.

[מיסוך – Fogging]

מיסוך (Smoke Screen) היא טקטיקות צבאיות וחזותיות המשמשת הסתרה חלקית, למשל בעת חילוץ פצועים משדה הקרב או מניעת זיהוי כמות והיקף הכוחות. בשימוש התקשורתי מיסוך משמש להסתרת זיהוי של חשוד או קורבן פשע באופנים דומים, או בהסתרה של אלימות קשה, או איבר גוף חשוף מדי. בו בזמן המיסוך אינו מוחק, הוא משאיר את תווי המתאר של הגוף או מאפשר (במכוון) לזהות משהו מהדמות המוסתרת וכך שולט במידת הגילוי הפתיינית. ניתן גם, לפעמים, למצא את מקור הדימוי עצמו – חומר הגלם טרום הטשטוש, ואולי אף לחלץ את הדימוי מתוך הטשטוש.

[אקלים בדיוני – Cli-Fi]

הז'אנר הספרותי של אקלים בדיוני, כתת סוגה של מדע בדיוני, עוסק בהשפעה של שינויי אקלים בעתיד הקרוב והרחוק או בעולם כפי שאנחנו מכירים אותו. זו ספרות וקולנוע העוסקים פעמים רבות במשמעויות של האנתרופוצן על דרך ההרס, או נסיון השיקום, האנושי, המחולל את האקלים עצמו. הוא מתאר מציאויות אפשרויות ואת ההתמודדות בתנאי אקלים קיצוניים ומתמשכים. עולם בו אפשר שלא יוכל האדם לחיות על פני הקרקע, עולם שמונע על ידי מכונות המרחיקות את האנושי מהסיכון, ואולי יוצרות את המשך המשבר בעצמן. 

[גיימיפיקציה של מלחמה – Gamification of War]

גיימיפיקציה היא הפיכת המלחמה והלחימה עצמה למשחק. זאת דרך סימולציות ממוחשבות והרחקת המבט מהאנושי. רחפנים המופעלים על ידי טייסים הנמצאים מאות ואלפי קילומטרים משדה הקרב, דרך מסכים הצופים במבט לוויני. צבאות פועלים לגיוס צעירים בעלי ניסיון במשחקי מחשב אשר תפעול הרחפנים יהווה עבורם המשך ישיר למשחק בסלון ביתם. בו בזמן הם חסרים את החוסן הנפשי להתמודדות עם קרבות, עם מוות, עם הגוף המדמם וקורבנות משניים.   

[מחילת הארנב]

במורד מחילת הארנב קשה להבחין בכיוון – מעלה או מטה, קדימה או אחור. קצה חוט עם סימן שאלה מושך למרחבים התת קרקעיים של הרשת, רעיון מוביל לרעיון, עולמות ספקולטיבים שלמים נפרשים. בתוך המחילה הזמן נמתח ומאבד משמעות, כל רגע נתון יכול להיות יום או לילה. המציאות שמחוץ למחילה מקבלת ממדים אחרים, פנטסטים, המתנתקים או מתרחקים מהקשרם המקורי. האם במחילה יש אמת? ואיזו מן אמת היא יכולה להיות? חווית אמת מרצדת, מחוץ למחילה האור מסנוור להסטת המבט. 

המרכז לאמנות דיגיטלית – חולון 

2025