זהות וזיהוי

האמנית דפנה שלום, שרבות מעבודותיה עוסקות בפוליטיקה של הזהות ובשבר שבין מסורתיות ומודרניות, הקימה לצורך הפרויקט סטודיו זמני לצילום במרכז המסחרי בשכונה. במסגרת התערוכה יוצגו צילומי פורטרטים עכשוויים של התושבים, שצולמו בסטודיו, לצד קטעי וידאו שצולמו בבתיהם של תושבי השכונה, ובהם עיון באלבומים משפחתיים החושפים תמונות ישנות רבות אשר צולמו בחולון, יוון, מרוקו, רוסיה ועוד, לצד שיחות עמם, הנותנות לצילומים אלו הקשר אישי והיסטורי. הסטודיו פעל במשך שנה והפך לצומת דינמית בין-דורית תוססת בו נסרקו צילומים היסטוריים וצולמו חדשים.

בתערוכה זו מתכתבת דפנה שלום עם מסורת ארוכה ואוניברסלית של צילום חברתי ובוחנת אותה מהיבטים מקומיים ועכשוויים. העבודות בתערוכה נוצרו תוך פתיחת הפרקטיקה הצילומית לדיון כך שמעשה התיעוד והבימוי הפכו לשיתופיים. מהלך העבודה על יצירת ארכיון לשכונת ג’סי כהן כלל עיבוד משותף של תכנים רגשיים, אינטלקטואליים וקהילתיים, תוך חשיפת תושבי השכונה לאמנות הצילום ודיון על תהליכי הייצוג, סטראוטיפים, ריבוי זהויות, גלי העלייה בתקופות שונות ותהליכי המחיקה ההיסטוריים שהיוו חלק ממדיניות כור ההיתוך בישראל. חומרי התערוכה ימשיכו לתפקד כארכיון מתהווה גם לאחר סגירת התערוכה ויהיו נגישים לציבור.

ג’סי כהן היא שכונה אחת מיני רבות בעלת סטיגמה שלילית מחד והיעדר ייצוג היסטורי מאידך. רב תושביה הינם מהגרים אשר הגיעו לישראל כחלק מגלי עליה – מארצות ערב, ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. לרוב הרקע של התושבים וסיפור הגעתם לשכונה אינו זוכה להתייחסות ואף מושתק. התערוכה נותנת במה לייצוג של השכונה לא מנקודת מבט חיצונית, אלא כתוצאה של מפגשים ושיחות בין האמנית לתושבים, ועל ידי כך מטשטשת בין התפקידים הקלאסיים של אמן/ צלם, מצולם וצופה.