הקו הדמיוני שבפנוכו

ורד היא ציירת ומורה לציור במרכז קהילתי לזרוס חולון. הסטודיו שלה נמצא בבית אמה, כמה רחובות משכונת ג’סי כהן. ורד היא נכדתו של הצייר מרדכי לבנון שציוריו עדיין תלויים ברחבי הבית ומהווים אחד ממקורות ההשראה הראשונים לעבודתה של ורד.

תערוכה זו מתמקדת בסדרות הרישומים של ורד. "אני נוהגת לחכות לשעת חצות ואז להתחיל לרשום, אני מרגישה שהקו שלי הרבה יותר רוחני בשעות אלו"

ציטוט זה מריאיון שנערך עם ורד כחלק מההכנה לתערוכה, מבאר היבט מהותי בפעולת הרישום. מטרת הרישום היא חקירה של העצמי, הנפש והלא מודע. פעולה זו קשורה בצורה מסוימת אל כתיבת רצף או כתיבה "אוטומטית", שנחשבה בתקופה הפרה מודרנית לדרך שבה מדיומים יכולים לתקשר עם עולמות אחרים.

גם בתקופה המודרנית השתמשו יוצרים בכתיבת הרצף ככתיבה מדיומיסטית. האוטומטיזם והכתיבה האוטומטית שימשו גם אמנים סוריאליסטיים. אנדרה ברטון, מחברו של המניפסט הסוריאליסטי, תמך באוטומטיזם כגישה כללית לעולם. גם תנועת הדאדא נטתה לכיוון זה של הבעה אמנותית.

הרישומים שנעשים בעיפרון ובטוש על נייר חושפים עולם דימויים עשיר השאוב מעולמה האישי של האמנית. ביניהם בני משפחה- בנה בעלה ואחותה, הסביבה הביתית- חדר השינה, הסלון וכו’. העולם היומיומי משתלב עם עולמות חלומיים: עננים וכנפיים בחלל, חדרים מרחפים ועוד. כל אלו הופכים את הרישומים של ורד למרחב עשיר ומרתק אשר כל מבט בו חושף חלק נוסף ממנו.

ורד לבנון היא בוגרת מכון אבני והמכון לאמנות בת ים
הציגה במבחר חללים בארץ ביניהם: בית האמנים ת"א, מוזיאון ישראל, גלריה אפרת, תיאטרון חולון, גלריה מגדלור, מוזיאון בית ריבק