בנים וצעצועים

המניפסט, שפורסם בשנת 1911, קרא לדגם אסתטי חדש המבוסס על קצב החיים המודרני, וחומריו היו אנטי-קלאסיים במובהק. הפוטוריסטים השתמשו בחומרים תעשייתיים, כגון זכוכית, עץ, ברזל ותאורה חשמלית על מנת להציג את התנועה ואת הדינמיות של אורח החיים המודרני. דושאן חורץ לשון לתוקפנות הפוטוריסטית, מסתייג משיר ההלל לטכנולוגיה ולקִדמה העתידים להביא לאירופה סערה משתוללת בשנים הבאות, ודוחה על הסף את "אמנות העתיד". בפעולה אחת, שבה אף אינו משקיע מאמץ רב, הוא יוצר ב-1913 את גלגל אופניים ושרפרף, עבודת הרדי-מייד (readymade) הראשונה, השלב התחילי בהולדת הדאדא, עבודה ההופכת אותו לאבי התנועה (The dada of Dada).

כובד ראש והומור, ביצוע פעולות פשוטות באופן סבוך וצירופים שונים של חומרים יומיומיים השלובים יחדיו הם הבסיס לתערוכה "בנים וצעצועים", הפורשת חמש אפשרויות פעולה שונות של בנייה והרכבה, של מכאניקה ועבודת כפיים.על פניו, העיסוק במכונות ובבנייה הוא דפוס גברי מובהק, מחוספס וקשוח, המוּנע על ידי הבנה טכנית ומכאנית, אולם המכונות השונות מתייחדות בעדינות לא אופיינית, ולעתים אף נראות אדישות, לאות ונטולות מרץ. יש להן היגיון פנימי משל עצמן, הן אינן משרתות דבר ואף לא מייצרות מאום, אלא עומדות בזכות עצמן.

דרכי הפעולה השונות של משתתפי התערוכה משתמשות בטכנולוגיה על מנת להטיל בה ספק. הן נובעות מעניינם בזמניות ובתנועת צורות בחלל, ביחסיות ובקני מידה, ועושות זאת במידה שווה של כובד ראש ושל קלילות. לעתים יש בעבודות נימה מרגיעה ומנחמת, לעתים הן נוגעות ללב ואפילו נואשות, קצת כמו גלגל אופניים המסתובב באופן סתמי על גבי שרפרף מטבח.