תערוכות עבר – אינדקס
פרשת מים
אוצרים: אודי אדלמן ואביטל ברק
אמנים.ות: אולג שוראן, אורסולה ביימן, איביצה מיטרוביץ', איתי רווה, אלה ליטביץ, אלכס בן ארי, אלעד מדן, דן עוזרי, דניאל מאיר, הגר ציגלר, חביב קפצון, מאיה אטון, מיכל בראור, מעיין שחר, סנטיאגו מוסטן, עמית חכמוב, שביט יעקב
אוקטובר 2021- פברואר 2022
תערוכה שעוסקת במים מזמנת חזרה אל בראשית, אל רגע של בריאה, אל תמצית הקיום. היא מעלה שאלות על הבחנות בין חומר לרוח, בין גבוה לנמוך, בין האדם לטבע.
https://www.cultureil.org/skn/e2712485?nsid=2
אבן חדשה
אוצר: אודי אדלמן
אסף עברון
ספטמבר 2021
אסף עברון עוסק באתרים פרה-היסטוריים בהם נוצרה האנשה של חפצים וצורות תוך כדי הפיכתם למפתחות ליקום ולמקורות משמעות. מה מתרחש כאשר אדם מזהה תבניות בנוף, צורות וחפצים כפנים וגוף? איזה משמעות הוא נותן להם מראשית ההיסטוריה וכיצד הם מתגלגלים כמאפייני תרבות?
https://www.cultureil.org/skn/e2674779?nsid=2
טרנס(א)גרסיה
אוצר: אודי אדלמן
גיל יפמן
אפריל-יולי 2021
טרנס(א)גרסיה מייצרת חלל עוטף המורכב אובייקטים מלובדים וסרוגים, דמויי אברי גוף פנימיים משוכפלים. באיברים מושתלים אמצעי חישה אלקטרוניים – מצלמות אבטחה, רמקולים ומיקרופונים, הקולטים ופולטים רשמים. אלה מגיבים לנוכחים, יוצרים תחושה של שיטוט בתוככי הגוף האורגני.
https://www.cultureil.org/skn/e2817211?nsid=2
Home Is
אוצר: עזרא וובה
מרתה היילה, ונורגרד, ברהנו אשגרה, ותאודרוס קיפלה, בתלהם מקונן, קיברום גברמדהין, רובל טמסגן, נאוד למה, אסתר וונדה, חנוך וובה, הלנה מטפריה, עזרא וובה, הלן זרו, יעקב ביזונה
פברואר-יולי 2021
וידאו ארט עכשווי מאתיופיה ומהפזורה האתיופית, תערוכת וידיאו קבוצתית של 14 אמנים מאתיופיה ויוצאי אתיופיה.
רוב עבודות הווידיאו באוסף מהדהדות את מצבה של העיר ועוסקות באיחוד הפרדוקסלי בין תנועה לבין דממה. איך אפשר לחוש שייכות קבועה כשמסביב הכול משתנה? מהו ציר הזמן במסגרת העבר וההווה? איך מתמודדים עם המוכר ועם הבלתי מוכר? אסופת העבודות מתייחסת לשאלות הללו ועוסקת בכלכלה, במגדר, בג׳נטריפיקציה ובחווית ההגירה מנקודת מבט אישית וחברתית.
https://www.cultureil.org/skn/e2514899?nsid=2
איש המערות
אוצר: מאיר טאטי
דוד מלסה
פברואר-יולי 2021
עבודותיו של דוד מלסה (1987–2019) מעידות על תחושת דחיפוּת עזה ועל רצון בוער ליצור אמנות בכל רגע ובכל מקום. מבחינתו, העולם כולו הוא מצע של יצירה ועשייה.
https://www.cultureil.org/skn/e2517503?nsid=2
מיני ג'סי כהן
ענבל הלצר
פברואר-יולי 2020
במרכז התערוכה שנוצרה במסגרת פרויקט "מוזיאון ג'סי השלם", ניצב מודל השכונה בקנה מידה 1:200, עשוי נייר. המודל מורכב מתיאור מדויק-מופרך של בנייני המגורים בשכונה. תהליך ההרכבה נע בין היצמדות לתיאור נאמן למציאות היסטורית ועכשווית, התבססות על זכרונות אישיים, וסיפורים משותפים, לבין ייצוג של שאיפות, תקוות וחלומות יומיומיים.
העבודה נוצרה בסדרת מפגשי יצירה עם קבוצות שונות של תושבי השכונה: קבוצת נשים מהצוות המייסד של המוזיאון, תלמידי כתות ח' וט' מבית ספר יחד הפועל בשכונה, וילדים מפרויקט "אולם" שבמרכז לאמנות דיגיטלית.
https://www.cultureil.org/skn/e2412352?nsid=2
הלאה לחלל – סיפורים חלופיים לקוסמוס
אוצרת: מריה וייץ
משתתפים.ות: דריאנט זנלי, קולקטיב Black Quantum Futurism, אנדראה סטניסלב, אקסל סטרצ'נוי, יבגני פיקס, מאשה גודובאניה
פברואר-יולי 2020
תערוכה קבוצתית העוסקת במסעות לכיבוש החלל במהלך המאה ה-20 ובהקשרים החברתיים והפוליטיים המושפעים מהם. נקודת המוצא היא כי חקר וכיבוש החלל קשורים בניסיונות של המעצמות הלאומיות להרחיב את ההשפעה הגיאופוליטית, לצבור כוח בו בזמן שהם שואפים לעתיד אוטופי.
https://www.cultureil.org/skn/e2408531?nsid=2
הבלתי נראה
אוצר: ליאור זלמנסון
משתתפים.ות: אדם הארווי, איתמר שטמלר, אלכס בן ארי, אמה צ׳ארלס, אנה ווילד, בועז לוין, הת׳ר דיואי-האגבורג, ורדי בוברוב, חגית קיסר, טלי קרן, יעל פרנק, לורן מקארת׳י, מור אפגין, מתן מיטווך, נועה גור, נמרוד אסטרחן, קונסטנט דולארט, רות פתיר, רות שנל, ריאן ג׳פרי
נובמבר 2019-ינואר 2020
אם בעבר התעוררו מחאות למען נראות האנשים והקבוצות בחברה, נראה שבמאה ה-21, המחאות עשויות לדרוש דווקא את ההפך. כלומר, את הזכות להיות אנונימיים, בלתי-נראים, מתחת לרדאר, בחושך, להיות רוחות רפאים בעיני המכונה והמערכת.
https://www.cultureil.org/skn/e2369207?nsid=2
קירונית
אוצר: אודי אדלמן
משתתפים.ות:
אברהם אופק, איתי רווה, אלונה רודה, אלעד לרום, גרשון קניספל, הילה טוני נבוק, מאיר טאטי, פנחס עשת, רענן חרל"פ, שחר פרדי כסלו
ספטמבר-נובמבר 2019
תערוכה ופרויקט מתמשך שמתבוננים באמנות הקיר בישראל ובהיגיון המשתנה שלה ושואלים מה מקומה במרחב הציבורי בימינו, דרך סדרת עבודות חדשות.
https://www.cultureil.org/skn/e2326023?nsid=2
פוטוגרבור
אוצרים.ות: איל דנון, אביגיל סורוביץ', אוריאל הר טוב
משתתפים.ות: אלדד מנוחין, דביר כהן קידר, דפנה גזית, מיכל בראור
יולי-אוגוסט 2019
ניסויים בדפוס צילומי
במסגרת הפרויקט הוזמנה קבוצת אמנים, מרקע של צילום ושל דפוס, להתנסות בטכניקת הפוטוגרבור. טכניקה שפותחה במהלך המאה ה-19 ומשלבת פיתוחים בצילום שהבשילו באותה התקופה ופיתוחים קדומים יותר מעולם הדפוס. בתערוכה סדרת הדפסים בטכניקה של פוטוגרבור, שנוצרו במהלך השבועות הללו וכן מוצג תהליך העבודה, הניסוי והטעייה.
https://www.cultureil.org/skn/e2292954?nsid=2
פרחי ארצנו
אוצר: אודי אדלמן
משתתפים.ות: אלה ליטביץ, תמר לצמן, ענת ברזילי, אינדרה שרפיטייט, דורית ביאלר, רלי דה פריס, אפי ואמיר, הדס עפרת, נועה גיניגר
פברואר-יוני 2019
התערוכה מציעה מבט מחודש בצומח בכלל ובצמחים מסוימים בפרט (עץ הזית, היהודי הנודד, הרקפת, הערבה הבוכייה, עכובית הגלגל ואחרים). היא מתחקה אחר השימוש בצומח כצורה של תקשורת בין קבוצות, כמו גם כמדיום המתווך ומפריד בין הקבוצות הללו לבין הפרטים המרכיבים אותן – ובין הפרטים הללו לבין עצמם.
https://www.cultureil.org/skn/e2182573?nsid=2
שובו של…
אוצר: מאיר טאטי
משתתפים.ות: דנה דרויש, יעל ברתנא, סטודיו ילדי הפרא, ראובן קופרמן, רימה ארסלנוב, שרון פדידה
דצמבר 2018-ינואר 2019
כותרת התערוכה מגיעה ישירות מעולם הקולנוע הפופולרי, כדוגמת "שובו של הג'דיי", "שובו של ג'אפר", "שובו של היצור מהביצה" וכן הלאה. כותרת כזו טומנת בחובה הבטחה שהגיבור – או הנבל – לא מת. הכוח הטוב חוזר להציל אותנו. הכוח הרע חוזר לרדוף אותנו. שניהם חוזרים שוב ושוב, כמעין רוחות רפאים.
https://www.cultureil.org/skn/e2118792?nsid=2
אנחנו ילידים
אוצר: אייל דנון
תמיר ארליך
ספטמבר 2018- ינואר 2019
התערוכה במסגרת "מוזיאון ג'סי השלם" מאתגרת תפיסות רווחות בנוגע לקשר בין הארכיאולוגיה להווה הישראלי, ומציעה גישה אלטרנטיבית לשימוש בעבר הקדום ובממצאים ארכיאולוגיים כחלק מבנייה של היסטוריה מקומית. דרך טשטוש הגבולות בין מדע לאמנות, בין ידע מקצועי לידע קהילתי, בין אמן לתושב, נוצר גם ערעור על הגבולות שבין הממצא ליצירת האמנות.
https://www.cultureil.org/skn/e2025029?nsid=2
דִּבְרֵי-חֵפֶץ
אוצר: אודי אדלמן
תמר לצמן
יוני-ספטמבר 2018
בתערוכה מתחקה תמר לצמן אחר מסעות ש. אנ-סקי (מחבר "הדיבוק") בחיפושו אחר תרבות יהודית ההולכת ומשתנה. לצד עבודות וידיאו בהן לצמן חוזרת לאוסף של אנ-סקי ולמסעותיו, מוצג אוסף של אובייקטים וצילומים אשר לוקטו על ידי האמנית לאורך המחקר בסיפורו, מהלך המדמה את היגיון האיסוף של אנ-סקי לפני מאה שנים. https://www.cultureil.org/skn/e1935077?nsid=2
שאינו מפסיק שלא להיכתב
אוצר: יוני ניב
משתתפים.ות: אור רימר, אמיר גבעון, גליה עיני, דניס משקביץ', הילה בן ארי, יונתן גירון, מיטל קובו, עירא שליט, שרון גלזברג
מאי-יוני 2018
בתערוכה עבודות של סטודנטיות וסטודנטים מהתוכנית ללימודים מתקדמים בקומפוזיציה אקספרמנטלית וסאונד ארט מבית הספר מוסררה, לצד עבודות של אמניות ואמנים אורחים.
במוקד התערוכה עומד היחס בין גוף ושפה, תמה אשר התגבשה תוך חקירה משותפת במושג אובייקט-קול.
https://www.cultureil.org/skn/e1891302?nsid=2
סמיאסימילציה
תזזית (אילי לוי ואורי לוינסון)
ינואר-אפריל 2018
"סמיאסימלציה" היא עבודת מיזזים המוצגת על גבי פרויקט "פלוס-מינוס" של "תזזית", אילי לוי ואורי לוינסון.
https://www.cultureil.org/skn/e1886751?nsid=2
סטודיו עיר שחורה בג'סי כהן
יולי-אוגסט 2017
תערוכת הגמר של סטודיו עיר שחורה בג'סי כהן, של המחלקה לאדריכלות בבצלאל. סטודיו עיר שחורה עסק בשנה זו בהתחדשותה העירונית של שכונת ג'סי כהן.
https://www.cultureil.org/skn/e1803279?nsid=2
כיתת אם
גל לשם
ינואר-אפריל 2018
תערוכה במסגרת "מוזיאון ג'סי השלם" העוסקת בבית ספר "ויצמן" ששכן במבנה המרכז לאמנות דיגיטלית בעבר. סדרת ראיונות וידיאו שהתקיימו באחת הכיתות של בית הספר, מיפוי מרחבי של המתחם שהתבסס על זכרונות התלמידים והמורים וארכיון ויזואלי של בית הספר לאורך שנות פעילותו.
https://www.cultureil.org/skn/e1797218?nsid=2
נאו-אנדרטל
אוצר: אודי אדלמן
משתתפים.ות: אסף עברון, ארכיון אדריכלות ישראל (אא"י), דוד אנטול ברוצקוס, דרורה דומיני, זוהר גוטסמן, טל אלפרשטיין, יוחאי אברהמי, יוליה טורבן, יעל פרנק, ליאור גריידי, פנחס עשת, פראנס לבה-נדב, צבי אלדובי, רונה שטרן
ינואר-מאי 2018
אנדרטאות מופיעות כחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני וכניסיון ליצור מוקדי התכנסות של הנצחה וזיכרון לאומי. מבחינתם של האמנים המשתתפים בתערוכה, בכך הופכות האנדרטאות לחומר גלם לעיסוק עכשווי בהיסטוריה, זיכרון ומיתוס, וזאת באופן שאינו נפרד מבחינה של החומריות שלהן, צורתן והחוויה שהן מעוררות – חוויה החורגת מגדר ה"לאומי" או "הציבורי", ונטועה באישי וביומיומי, בחוויה המרחבית ובשדה הראייה המוטבע בנוכחותם. התערוכה הינה הפרק השלישי בטרילוגיה מונומנט/פעולה.
https://www.cultureil.org/skn/e1797019?nsid=2
LAUNCH SITES LA : EZRA ORION REVISITED
עזרא אוריון
אוצרים: אודי אדלמן ורותם רוזנטל
נובמבר 2017- פברואר 2018
בנובמבר 2018 נפתחה בגלריה של האוניברסיטה היהודית אמריקאית בלוס אנג'לס התערוכה LAUNCH SITES LA : EZRA ORION REVISITED. התערוכה, אשר הוצגה לראשונה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, מציגה את גוף העבודות הייחודי של האמן.
https://www.cultureil.org/skn/e1763951?nsid=2
לנוסע בתדירות גבוהה
אוקטובר-דצמבר 2017
דוד חקי, נמרוד אלכסנדר גרשוני, עירא שליט
כחלק מתהליך של שינויים בחללי המרכז הוזמנו שלושת האמנים ליצור הצבה משותפת הבוחנת את הקשר בין תהליכי עבודה, אילתור ועריכה. חללי התצוגה חולקו והפכו לחללי הקרנה וחללי סאונד המורכבים מחלקי עבודות קיימות וחלקי עבודות חדשות שצולמו והוקלטו במרכז.
https://www.cultureil.org/skn/e1731952?nsid=2
ממה עשויים מונומנטים
אוצר: אודי אדלמן
משתתפים.ות: יוחאי אברהמי, מארק קלר, דקלן קלארק, רובן וודי דושמפ ואוסקר האדסון, אפי ואמיר, קארולינה פריינו, פלטפורם גשיכט-פוליטיק (אדוארד פרידמן, כריס גאנגל, טאטיאנה קאי-בראון), קריסטיאן ינקובסקי, אורי קצנשטיין, טלי קרן ואלכס סטרדה, קריסטינה נורמן, קמילה ז'זנוך, יוליה טורבן וטל אלפרשטיין, וארתור ז'מייבסקי.
ספטמבר-נובמבר 2017
תערוכה במסגרת הביאנלה ה-11 בקובנה, ליטא
העבודות המוצגות בתערוכה מציעות כיווני התבוננות וחקירה מגוונים ביחס למונומנטים לאומיים: תחילה, התפוררות הנובעת מהזנחה, והרס מכוון, הופכים מושא מרכזי למבט האמנים. לתנאי המחיקה החיצוניים הללו, נוספות עבודות המשבשות את תפקיד המונומנט, את משמעותו או את הזיכרון והשכחה שהוא מכנס בתוכו.
https://www.cultureil.org/skn/e1696407?nsid=2
הוראות הפעלה
אוצר: אודי אדלמן
אמנים.ות: אביטל גבע, ג'ראר מרקס, דב אור נר, סרג' שפיצר, עזרא אוריון, פנחס כהן גן, שרון קרן
אפריל-אוגוסט 2017
במהלך שנות ה-70 החלו אמנים ישראלים לחפש דרכי ביטוי ואתרים חלופיים ליצירה, בניסיון לאתגר את גבולות האמנות. בתערוכה הוראות הפעלה הוצגו עבודות מוכרות ומשמעותיות לצד עבודות מוכרות פחות וכאלה שחרגו מהתקופה, ונבחנה השאלה כיצד נראות פעולות האמנות הללו כיום ואיזה מובן יש להן ממרחק הזמן.
https://www.cultureil.org/skn/e1549007?nsid=2
MEMENTO PUDOREM
(זכרו את הבושה)
אנדראה קנזוביץ'
דצמבר 2016-ינואר 2017
המחקר של אנדראה קנזוביץ' במסגרת תכנית האירוח של המרכז לאמנות דיגיטלית והמרכז לתרבות טובצ’נה 001 התמקד בחקירה של המימדים האינטימיים והרפלקסיביים של בושה, ושל הקשר בין בושה ויצירתיות
https://www.cultureil.org/skn/e5137?nsid=2
אתרי שיגור
עזרא אוריון
אוצרים.ות: אודי אדלמן, יעל מסר
ספטמבר 2016-ינואר 2017
התערוכה בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות.
סיוע מחקרי: עמרי שפירא
עריכה: אסף שור
תרגום לאנגלית: מרגלית רוג'רס
אתרי שיגור הוצגה במסגרת פעילות המכון לנוכחות ציבורית וכפרק ראשון בסדרה מונומנט/פעולה, אשר בחנה אסטרטגיות וצורות פעולה אמנותיות במרחב הציבורי המקומי במהלך המאה העשרים ותציע הקשרים ותגובות באמנות העכשווית.
התערוכה מתמקדת בהצעות, סקיצות ורעיונות של אוריון מתוך ניסיון לחקור ולהעמיק בהיגיון הפעולה ולא רק בתוצריה.
https://www.cultureil.org/skn/e4367?nsid=2
מוזיאון ג'סי כהן השלם
ספטמבר 2016-מרץ 2017
אפי ואמיר
אמנים אורחים: קטורה מנור, רונה יפמן, יחזקאל גבאי
צוות המוזיאון: אפי ואמיר, יגאל אופיר, יעקב ארליך, חביבה ברקול, פנינה ברקול, דבורה הראל, מלכה כהן, רותי מזרחי, תקוה סדס, רחל פולט, מימי רוזנברג, עדה רחמים
התערוכה בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות
מוזיאון ג׳סי כהן השלם הוא פרויקט מתמשך של האמנים אפי ואמיר יחד עם יגאל אופיר, יעקב ארליך, חביבה ברקול, פנינה ברקול, דבורה הראל, מלכה כהן, רותי מזרחי, תקוה סדס, רחל פולט, מימי רוזנברג, עדה רחמים ועוד רבים מתושבי השכונה.
השלב הראשון של הפרויקט, שהוצג בתערוכה זו, מורכב משני חלקים מרכזיים. הראשון הוא ציר זמן של שכונת ג׳סי כהן, המתאר את האירועים המרכזיים שהתרחשו בה כפי שהם זכורים לתושבי השכונה, החל משנות ה-50 ועד ימינו. חלק זה מוצג בקומת הכניסה של המרכז לאמנות דיגיטלית כתצוגת קבע.
החלק השני מציע התייחסות מרחבית ובמרכזו מפה של ג׳סי כהן כפי שהיא נתפסת על ידי תושביה, כלומר לא בחפיפה לגבולותיה הרשמיים של השכונה.
https://www.cultureil.org/skn/e4365?nsid=2
קומפוזיציה לשתי קומות ומסדרון
אוצרת: ליאורה בלפורד
אמנון וולמן
פברואר-יוני 2015
אמנון וולמן הוא אמן סאונד, מלחין מוזיקה נסיונית ופרופסור לקומפוזיציה ולמוזיקה אלקטרונית הפעיל מתחילת שנות ה־80. המגוון הרחב של יצירתו כולל יצירות אלקטרו־אקוסטיות, יצירות לאנסמבלים וסולנים, אופרות, יצירות למחשב, יצירות טקסט, מיצבים ומיצגים, וכן שיתופי פעולה עם אמנים מתחומים שונים.
קומפוזיציה לשתי קומות ומסדרון היא קומפוזיציה שיצר במיוחד למרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, והיא משלבת פרגמנטים מעבודות קודמות שלו לצד סדרות חדשות.
https://www.cultureil.org/skn/e2786?nsid=2
פלוס – מינוס / שלב שני
אפריל 2016
תזזית (אילי לוי ואורי לוינסון)
בחלק השני של העבודה ״פלוס מינוס״, הוצגו מייזזים שנוצרו במסגרת סדנאות רבות שקיימו תזזית במרכז בשנה וחצי האחרונות. סדנאות אלה היו לעיתים קרובות תוצר של שיתוף פעולה עם גופים אחרים בשכונה כמו המרכז הקהילתי, מרכזי הטיפול להורים וילדים ונוער אורים ונעורים, השומר הצעיר ועוד. בכל הסדנאות מתקיים תהליך בסיסי שתוצאותיו ומשמעויותיו חורגים הרבה מעבר לתוצר הסופי.
https://www.cultureil.org/skn/e3471?nsid=2
תא טלפון פתוח
אוצרים.ות: אודי אדלמן, יעל מסר
נילבר גורס
אפריל-יולי 2016
תערוכתה של נילבר גורס היא הראשונה בסדרה של תערוכות בחלל הפרויקטים החדש של המכון לנוכחות ציבורית. התערוכה מעלה מימד לא מובן מאליו בדיון על מרחב ציבורי, מאחר ולרוב כאשר אנו מנסים להגדיר מה ואיפה מרחבים אילו מתקיימים, המרחב האורבני הוא זה העולה ראשון. ״תא טלפון פתוח״ מאפשר הסתכלות אחרת ועכשווית על פעולות וצורות חיים באזורים כפריים ובאזורי ביניים למיניהם ומציג תושבים שיוצאים נגד הסטטוס קוו שנכפה עליהם ובתוך כך יוצרים רגעים ומרחבים שמחוללים ציבוריות משתנה.
https://www.cultureil.org/skn/e3354?nsid=2
פעולה מס' 9 – פלוס מינוס
תזזית – אמן בקהילה
יולי-אוקטובר 2015
במשך עשרה חודשים ביקרו בסטודיו של תזזית, שממוקם במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, כ 60 תושבי שכונת ג’סי כהן בסדנת תזזית, יצרו מיזזים באופן תהליכי תוך לימוד אישי ובהנחיית האמנים. בבסיס האובייקטים הממונעים עומד מנוע 24V. כל השאר הוא עולמם של המשתתפים.
https://www.cultureil.org/skn/e2781?nsid=2
מוזיאוטופיה
אוצרים.ות: איל דנון, הדס זמר בן-ארי
איליה רבינוביץ'
יולי-אוקטובר 2015
הפרויקט של רבינוביץ’ במולדובה ובישראל מייצר מעין אינדקס של פרקטיקות מוזיאליות אלה בהקשר של חברות הנמצאות בתהליכים של שינוי או בנייה. הוא מאפשר בחינה ויזואלית של הכלים המשמשים את המוזיאון, כמו גם בחינה של האופן שבו משמש המוזיאון עצמו כאמצעי לכתיבת ההיסטוריה – ולמחיקתה. לצד זאת מספק תהליך המחקר הוויזואלי של רבינוביץ’ תובנות בנוגע לתפקידו המשתנה של המוזיאון ובעניין המשמעויות החברתיות והפוליטיות של שינוי זה.
https://www.cultureil.org/skn/e2728?nsid=2
הביאנלה הים תיכונית ה-17 לאמנים צעירים
אורי לוין, יואב וינפלד
אוקטובר 2015
הפעם השישית שהמרכז הישראלי הוזמן ע”י הנהלת הביאנלה להשתתף באירוע זה. בביאנלה משתתפים אמנים מיותר מ-20 מדינות, מתחומי האמנות החזותית והעיצוב. האמנים שהשתתפו מטעם המרכז הם אורי לוין יואב וינפלד.
https://www.cultureil.org/skn/e2722?nsid=2
זהות וזיהוי
דפנה שלום
נובמבר-דצמבר 2015
תערוכה מסכמת תהליך ממושך בו שלום צילמה, אספה ותיעדה את ההיסטוריה הרחוקה והמתהווה של תושבי שכונת ג’סי כהן. צילומי פורטרטים עכשוויים, תצלומים מאלבומי משפחה ושיחות עם תושבים הפכו בידיה של שלום לחומרי ארכיון שמתעד את הסיפור של השכונה ותושביה.
https://www.cultureil.org/skn/e2720?nsid=2
נוכחות
אורשקה סביץ’
נובמבר-דצמבר 2015
תכנית אמן אורח בלובליאנה, סלובני
פרויקט חדש מאת האמנית אורשקה סביץ’, אמנית אורחת במרכז לאמנות דיגיטלית במסגרת שיתוף פעולה עם המרכז לתרבות טובצ’נה 001, הפועל תחת המוזיאון והגלריות הלאומיות של לובליאנה. הארוע יסכם את שהותה במרכז.
ליהי אדמון, נועם אחדות הודי בן עמי, יוליה בולי, אנבל דביר, טל-שחר קנול, דניאל פרסאי
https://www.cultureil.org/skn/e2718?nsid=2
זמן / התנגדות
אוצרים.ות: גלעד רייך, יעל מסר
אביב קרוגלנסקי, אהד פישוף, דייויד שרי, דליבור מרטיניז, דניאל קיצ’לס, והידה רמויקיץ', חוזה אנטוניו וגה מקוטלה, לוי אורטה, נביד נור, נוריה גואל, סניה איבקוביץ’, רומן אונדק
מאי-יוני 2013
התערוכה הציגה עבודות של 11 אמנים ואמניות ממדיומים אמנותיים שונים: וידיאו, צילום, אובייקטים ומיצגים. העבודות עוסקות באי-ציות למשטרי זמן שונים, החל בכלכלות הזמן הלאומיות והטכנולוגיות של שנות השישים והשבעים ועד אידיאולוגיית הזמן הסמויה מן העין של עידן המידע הניאו-ליברלי. כמכלול, התערוכה ביקשה לשאול כיצד משטרי זמן חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים מכתיבים את היומיום שלנו, כיצד הם יוצרים עבורנו את הקישור בין זמן למקום ובאילו אופנים הם מעצבים את היחס שלנו לסביבה שאנחנו חיים בה, למערכות היחסים שאנחנו מקיימים ולמצבנו הפיזי והמנטלי.
https://www.cultureil.org/skn/e3443?nsid=2
היסטוריות
אוצר: אודי אדלמן
משתתפים.ות: רועי רוזן, אבי מילגרום, אורי לוין, דניאל מן, זוהר גוטסמן, חלי מזראי, טלי קרן, יאיר אגמון, יוחאי אברהמי, יעל פרנק, מייקל בלום, שחר פרדי כסלו
אוקטובר 2013-ינואר 2014
התערוכה "היסטוריות" מציגה מהלך שהתגבש בין האוצר אודי אדלמן לבין האמנים המשתתפים בה במהלך השנה האחרונה, בשיחות ובסדרת הרצאות ודיונים משותפים. במהלך אלה עלו לדיון סוגיות רחבות הנוגעות לייצוג ההיסטורי ולקשר שבין אמנות והיסטוריה, אמת ובדיה. העבודות השונות מציעות מגוון רחב של מהלכים ביחס להיסטוריה, ומזמינות את הצופה לחזור אל עבר שאינו קבוע מראש.
https://www.cultureil.org/skn/e3204?nsid=2
רון עמיר – ג’סר אל-זרקא, הלוך-חזור
אוצר: גלעד מלצר
רון עמיר
מרץ 2014
הפקת התערוכה והקטלוג התאפשרה הודות לסיוען הנדיב של קרן משפחת אוסטרובסקי, המכללה האקדמית בית ברל, מועצת הפיס לתרבות ואמנות
מזה למעלה מעשור מצלם רון עמיר בעקביות ובהתמדה את הישוב ג’סר אל-זרקא, השוכן סמוך לקיסריה על הכביש המחבר את חיפה ותל אביב. בהיסטוריה של הצילום הישראלי לא זכור פרויקט כה ממושך וכה מחויב שהתמקד בשטח כה מצומצם. עמיר מצלם את הכפר על תושביו, בתיו ונופיו, ושהותו הממושכת במקום ועבודתו שם כאמן-מורה הופכת אותו כמעט לבן בית. מבטו החודר והאמפטי גובר על מכשולי הבא מן-החוץ. הצילום שלו נע בין התיעודי לבין המבוים ושובר הגדרות לגבי סוגות של צילום.
התערוכה מתפרשת על פני שלושה מוקדים במקביל – המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, מוזיאון חיפה לאמנות, ובית הספר תיכון בג’סר אל-זרקא. כך נמתח קו המחבר בין חיפה-ג’סר-חולון, לאורך קו החוף של הים התיכון בישראל.
https://www.cultureil.org/skn/e2940?nsid=2
ההבעה הקולקטיבית של המין הכלבי
אוקטובר-פברואר 2015
אוצר: יוני ניב
משתתפים.ות: אודי בונן, קים טייטלבאום, עופר טיסר, אביגיל עמנואל, לארס סרגל, אור צרפתי, יניב קוריס, יניב שיינפלד, איילה שמיר.
התוכנית למוסיקה אקספרמנטלית ואמנות הסאונד, מוסררה
בספרם "קפקא – לקראת ספרות מינורית" מייחדים ז’יל דלז ופליקס גואטרי דיון נרחב לשאלת מעמדה של המוסיקה ביצירתו של קפקא: "תמיד נראה כי המוסיקה לכודה בהיעשות-ילד או בהיעשות-חיה, בלתי ניתנת לפירוק, כגוש צלילי המנוגד לזיכרון החזותי". ואולי ’מוסיקה’ אינה עוד המילה הנכונה בהקשר זה: כיוון, כפי שמציינים דלז וגואטרי, לא המוסיקה המולחנת, המובנית באופן סמיוטי מעניינת את קפקא, אלא דווקא החומר הצלילי הטהור, ’הצליליות המשתברת’ החומקת מקומפוזיציה, זמרה ודיבור.
העבודות המוצגות בתערוכה כרוכות באותו ’היעשות חיה’, באותה זעקה החומקת מסימון.
https://www.cultureil.org/skn/e2862?nsid=2
6 בריכות שחייה מאחורי זכוכית שבורה
אוצר: רן קסמי אילן
טניה לזטיץ'
דצמבר 2014-ינואר 2015
העבודה הופקה בשיתוף המחלקה לצילום בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים ובתמיכת השגרירות הסלובנית
פרויקט של האמנית טניה לז’טיץ’ הופק במסגרת שהותה בתוכנית אמן אורח במרכז לאמנות דיגיטלית
דימוי הזכוכית השבורה של רושה – מהלך פורמליסטי שמצטרף לאפקט של הבריכות המפוארות והנטושות של החוף המערבי – הופך אצל לז’טיץ’ לשברים המאוחים שמבעדם אנו רואים דימוי שונה לחלוטין. הזכוכית השבורה, שמספקת אפקט זהה לתצלום בריכת השחייה, הופכת למסך שמבעדו אנו מביטים בישראל בנקודת המעבר בין כלכלת שוק סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית. קווי השבר המודבקים משרטטים את מנגנון הבניית הדימויים הקולקטיבי.
מכניקה עדינה
אוצרים: אודי אדלמן, איל דנון
משתתפים.ות: אבי ומיקה מילגרום, אורי קצנשטיין, יעל פרנק, מאיר טאטי, סורן דאלגרד, ציון אברהם חזן, תזזית (אילי לוי ואורי לוינסון)
ספטמבר 2014-ינואר 2015
התערוכה "מכניקה עדינה" היא נקודת פתיחה לתהליך ארוך טווח, שעיקרו עיסוק מתמשך בפרקטיקות ובגישות שונות כלפי השימוש בטכנולוגיה באמנות. היא מציינת גם את הקמתה של קבוצת אמנים שתפעל במסגרת יצירתית ומחקרית במעבדת ה-FabLab, ותשאף לקיים תהליכי חשיבה ויצירה אמנותיים-ביקורתיים כלפי הטכנולוגיה. האמנים המשתתפים בתערוכה הוזמנו לפעול כקבוצה מתוך שאיפה להעמיק בשאלות ובנושאים הקשורים לנקודת החיבור בין שלושה תחומים – אמנות, חברה וטכנולוגיה – ובכך לאפשר שיח ביקורתי-אזרחי על הטכנולוגיה ועל השפעותיה מבעד לפריזמה של האמנות.
https://www.cultureil.org/skn/e2454?nsid=2
התנאים 11/6
אוצרים: אודי אדלמן, איל דנון
בקי מיינר
ספטמבר 2014-ינואר 2015
מיינר מתעדת את ג׳סי כהן תיעוד אטי, בעזרת נייר ודבק, על ידי הוספה וגריעה של שכבות. עבודתה מצטרפת לפרויקטים אחרים ולפעולות אחרות שהמרכז לאמנות דיגיטלית הפעיל בשכונה, וכללו גם הם תיעוד ואיסוף של חומרים. ההתמקדות בפרקטיקות אלו קשורה לעובדה ששכונת ג׳סי כהן, למרות היותה אחת השכונות הוותיקות בחולון, כמעט אינה מתועדת. אין לה היסטוריה. לעומת זאת, יש לה מוניטין ותדמית בעייתית. הצורך לתעד ולשמר את זכרונות השכונה מפי תושביה בעבר ובהווה נעשה קריטי כאמצעי להעניק לה נוכחות במרחב הציבורי, כדרך לתת לזיכרון של תושביה תוקף ולהעמיד לה נראטיב אחר מן המוכר.
https://www.cultureil.org/skn/e2451?nsid=2
פורד פיאסטה בג'סי
תזזית (אילי לוי ואורי לוינסון)
נובמבר-דצמבר 2013
הפרויקט נעשה בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
פרוייקט שהציג עבודה משותפת של אמני אנסמבל תזזית – אילי לוי ואורי לוינסון ותושבי האזור שחברו יחד ליצירת מיצבים נעים – מיזזים המבוססים על חלקי פורד פיאסטה אשר פורקה לנתחים על ידי האנסמבל והתושבים בסדרה של מפגשים תוך שימוש במעבדת פאבלאביל (מעבדת ייצור דיגיטלי).
https://www.cultureil.org/skn/e863?nsid=2
מעל ומעבר לקשת
אוצר: רן קסמי אילן
משתתפים.ות: אוליבר לאריק, אור מנירום, אורי כרמלי-ליאונוב, אייל אסולין, אלישבע לוי, ג'רמי דלר, דור גז, טליה לינק, לי אורפז, סופרפלקס, קורין סילבה
פברואר-אוגוסט 2014
התערוכה בנויה כסיפור מעשייה המזמין את המבקרים לצעוד על שביל מתפתל ולפגוש דמויות ואלמנטים אל-טבעיים שונים, ובמרכזה ניצב הקשר בין כוחות הניאוליברליזם למבנה סיפורי המעשייה: מסורת עתיקה, אשר הכוח הדומיננטי בעולם רותם לצרכיו ומרוקן אותה מתוכן.
https://www.cultureil.org/skn/e590?nsid=2
אמא, עורבים!
אוצר: עידו גוברין
https://www.cultureil.org/skn/e3651?nsid=2
סוטים
אוצר: רן קסמי אילן
משתתפים.ות: missdata, אורית אדר בכר, אלונה רודה, אלישבע לוי, אמיר יציב, גיא שגיא, גליה עופרי, דור גז, לנקה קלייטון, מושון זר-אביב, ניר עברון, רועי מנחם מרקוביץ’
פברואר-אפריל 2012
אמנים המציגים בתערוכה עוסקים, באופנים שונים, בהסטות ובהפרות קלות של הנורמה על-ידי פעולה חורגת או בלתי ראויה. אופי הפעולה שלהם שורט את פני השטח של הקיום הנורמטיבי, שריטה שמאפשרת מבט חודר עד ליסודותיה של השיטה. הנורמלי הוא ההגמוני, והוא מורגש רק כאשר הוא מופר. המצב הנורמלי אינו נתפס כאידיאולוגיה, אלא כחלק בלתי נפרד מהחיים, כעובדה. כאשר המצב הנורמלי מופר, מתערערת ההגמוניה, והפרדיגמה שמבנה אותה נחשפת והופכת לפגיעה. חריגה מהמצב הנורמלי היא מרידה בשיח ההגמוני.
https://www.cultureil.org/skn/e3657?nsid=2
עולמות אפשריים אחרים
אפריל-יוני 2011
אילו תפקידים יכולים פרויקטים של אמנות, חללי אמנות ומרחבים עצמאיים של מחקר, לשחק בפיתוח תפישות כלפי העולם, אשר מרחיקות לכת אל מעבר לכלכלה הגלובלית?
במסגרת התערוכה "עולמות אפשריים אחרים" (Other Possible Worlds – Proposals on this Side of Utopia), הוזמן המרכז לאמנות דיגיטלית ע"י NGBK, ברלין, להציג את פרויקט ג’סי כהן.
https://www.cultureil.org/skn/e1496497?nsid=2
לאן? חלק א'
אוצרים: אודי אדלמן, איל דנון, רן קסמי אילן
משתתפים.ות: גיא ברילר,דורון תבורי,יוחאי אברהמי,רונן אידלמן,תנועה ציבורית
אפריל-יוני 2011
לאן? הוא פרויקט לקידום יצירות אמנות חדשות, פרי שיתוף פעולה בין אמנים לאקדמאים וחוקרים מתחומים אחרים, שיהוו הצעות לפעולה וכיווני חשיבה חדשים לגבי הקיום היהודי בזמן הזה. מהלך זה התבצע דרך בחינה מחודשת של זרמים אידיאולוגיים ואפשרויות פעולה שצמחו ונדחו במסגרת המהפכה המודרנית היהודית ובפרט בתנועה הציונית.
https://www.cultureil.org/skn/e5156?nsid=2
לאן?
אוצרים: אודי אדלמן, איל דנון, רן קסמי אילן
משתתפים.ות: אבי פיטשון, אלעד לרום, אפי ואמיר, אריאלה אזולאי, ג’וזף אוטמר הפטר, ג’ון קריג פרימן, דורון תבורי, חיה רוקין, יוחאי אברהמי, יולי חרומצ’נקו , יעל ברתנא, לואיס קפלן, מייקל בלום, מיכאל ז'ופרנר, מליסה שיף, מלכית שושן, נורית שרת, נירית פלד, רונן אידלמן
אפריל-יוני 2012
תערוכה לאן? היא החלק האחרון בפרויקט שנתי שהתקיים במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון. זהו ניסיון לבחון מחדש זרמים אידיאולוגיים ואפשרויות פעולה שצמחו ונדחו במסגרת המהפכה היהודית המודרנית בכלל ובתנועה הציונית בפרט, ולהתמודד איתם תוך כדי התייחסות לקיום היהודי כיום ולבעיותיו.
https://www.cultureil.org/skn/e3584?nsid=2
עיניים בגב
משתתפים.ות: אורן הופמן, אילת בן דור, אלעד לרום, הילה לביב, חיה רוקין, טל ברויטמן, יונתן טואיטו, יעל אפרתי, עילית אזולאי, ערן נווה, רוני קרני
ספטמבר-דצמבר 2012
התערוכה מציגה עבודות של קבוצת אמנים אשר יצרו עבודות תלויות מקום המתייחסות למעבר ולשינוי הייעוד שחל על המבנה, מבית ספר למרכז אמנות.
https://www.cultureil.org/skn/e3576?nsid=2
שבבים
אוצר: מאיר טאטי
גנאדי (גדליה) צימל
אוגוסט-ספטמבר 2012
זוהי התערוכה השלישית מתוך סדרה של ארבע תערוכות יחיד שאצר מאיר טאטי במסגרת פרויקט ג’סי כהן. סדרת תערוכות זו באה להציג אמנים החיים ופועלים בשכונה.
צימל הוא בוגר האקדמיה לאמנות באוקראינה. מעבר להיותו פסל ואמן הוא מחנך אשר לימד והדריך עשרות תלמידים ביפו ובחולון. התערוכה הציגה חתך רוחב מייצג של פסלי עץ ותחריטים החל מפיסול אפריקאי ועד לפסלי ותחריטי יודאיקה. בנוסף הוצג סרט תיעודי קצר על חייו, והפסל הקטן ביותר בעולם, העשוי מגפרור ואשר הכניס את צימל לספר השיאים של גינס.
https://www.cultureil.org/skn/e2345?nsid=2
הקו הדמיוני שבפנוכו
אוצר: מאיר טאטי
ורד לבנון פרנטא
מאי-יוני 2012
אוצרים.ות
תערוכת יחיד ראשונה מתוך שלוש אשר יתקיימו בחלל התצוגה של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בג’סי כהן.
ורד היא ציירת ומורה לציור במרכז קהילתי לזרוס חולון. הסטודיו שלה נמצא בבית אמה, כמה רחובות משכונת ג’סי כהן. ורד היא נכדתו של הצייר מרדכי לבנון שציוריו עדיין תלויים ברחבי הבית ומהווים אחד ממקורות ההשראה הראשונים לעבודתה של ורד.
https://www.cultureil.org/skn/e2341?nsid=2
HIT המחלקה לעיצוב פנים – סטודיו חברה וסביבה
פברואר-אפריל 2014
סטודיו חברה וסביבה עוסק ביחסי הגומלין בין תופעות חברתיות ותצורות מרחביות\חלליות.
פרויקט זה הוא יוזמה של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, המבקש לבחון כיצד האמנות יכולה לקחת חלק בתהליכים של שינוי בקנה מידה של שכונה ועיר, על ידי עבודה משותפת עם גופים וכלים אחרים (עירוניים, ממשלתיים, פרטיים) ומבלי לבוא במקומם. האתרים הספציפיים שנבחרו ברחבי השכונה מייצגים מגוון סוגיות אורבניות פיזיות וחברתיות, המרחיבות את הדיון ומציגות תמונה כוללת ומרובדת של הנושא. העבודות בתערוכה משקפות את התהליך האקדמי, מאירות סוגיות מהותיות בשיח שדה העיצוב העכשווי, ומעוררות דיון בתפקידיו של המעצב כסוכן תרבות.
https://www.cultureil.org/skn/e831?nsid=2
אנחנו לא לבד
אוצרים: איל דנון, מאי עומר
משתתפים.ות: YoHa, ארטים, צוות אמנות בין תחומית, דגלאס פולסון, המרכז לפדגוגיה עירונית, ווכנקלאוסר, סיסטם עאלי, פריץ האג
פברואר-אפריל 2013
התערוכה "אנחנו לא לבד" מוצגת לאחר כשלוש שנות פעילות בשכונת ג'סי כהן. היא מכילה חלקים מהידע שצברנו במהלכן: את העבודה על הפרויקטים, את ההצלחות ואת הכשלונות, את הניסיון שנצבר. היא ניסיון להציג מתווה לפעולה אמנותית אפקטיבית, הרואה עצמה חלק מרשתות תרבותיות וחברתיות קיימות, ורוצה להשתלב ולקחת חלק.
פעולה עם גופים ויחידים שאינם באים מהשדה האמנותי דורשת הכשרה שונה. היא דורשת לבחון מחדש את דימוי האמן שחונכנו להיות: לא עוד האמן המתבודד, שאינו מתפשר על עקרונותיו. האמן המעורב חייב לדעת להתפשר, להיות קשוב, להיות מובן.
https://www.cultureil.org/skn/e715?nsid=2
מהילד שלך לא יצא שום דבר
אוצרים: איל דנון, רן קסמי אילן
מאיר טאטי
נובמבר 2012-מרץ 2013
מועצת הפיס לתרבות ואמנות
טאטי בוחן את הפרטים הקטנים הנקרים על דרכו. הוא נאחז בדרכים צדדיות ובסיפורים אישיים, ומתחקה אחריהם כאספן. הוא אוסף שברי מציאות למרות ואולי מתוך הידיעה שגם אם יאסוף את כולם, לא יקבל אלא תמונה שבורה. הוא נע בין המרחב הציבורי לפרטי, מעל ומתחת לפני השטח, מלקט רסיסים.
https://www.cultureil.org/skn/e714?nsid=2
נגיעות
אוצר: מאיר טאטי
מימי רוזנברג
יולי 2012
זוהי תערוכת היחיד השנייה מתוך סדרת תערוכות יחיד שאוצר מאיר טאטי במסגרת פרויקט ג’סי כהן. טאטי פועל בשכונה למעלה משנה. סדרת תערוכות זו באה להציג אמנים החיים ופועלים בשכונה. מימי רוזנברג היא ציירת, פסלת וחברת קבוצת "צבע בטבע". היא לימדה ציור שנים רבות במוסדות ומתנ"סים שונים. כמו כן הדריכה נוער במחנות אמנות של הסוכנות היהודית.
אל תוך עין הסערה
אוצר: חן תמיר
משתתפים.ות: The Yes Men, איימי סיגל, טובה מוזרד, יאניקה לקר, יוליקה רודליוס, עדעד הנה, קטעים מצילומי "בצלם", רינת קוטלר, רנזו מרטנס, שחקני מצלמות המעקב
נובמבר 2010-פברואר 2011
כיצד נשזר מעשה הצילום באירועים המתחוללים לפני המצלמה? כיצד הופכת המצלמה לכלי? באילו דרכים היא מתירה לנושאיה או לאדם המפעיל אותה לפעול או לעשות דברים שאילמלא כן לא היו עושים או מונעת מהם לעשות דברים אלה? והאם ייתכן שהמשמעות של צילום אנשים היא בד בבד גם מסגורם ושליטה בהם ממש בשעה שמעניקים להם בימה וקול?
אלה הן כמה מן השאלות העולות בתערוכה "אל תוך עין הסערה" המכנסת יחדיו עבודות וידיאו, אשר משתמשות במצלמה כבשחקנית או, לחלופין, מעמידות בסימן שאלה את שליטתה של המצלמה בסביבתה ובנושאים שהיא מצלמת. המעשה הפשוט והניטרלי לכאורה של תיעוד אנשים הופך, בעבודות אלה, לתרגיל טעון בדינמיקה של כוח. התוצאה היא רשת סבוכה של אינטראקציות בין נושאים לאמנים ולַצופים, אשר שופטים אותן בסופו של דבר. מבעד לעבודות הללו, אנחנו לומדים כי המצלמה אינה מתעדת סתם כך נושאים, אלא יוצרת אותם למעשה.
https://www.cultureil.org/skn/e4568?nsid=2
ARS- Artists in Residence Show
אוצרים.ות: אנג'לה וטס, מילובן פרונטו
מאי-יוני 2010
במסגרת התערוכה "Artists in Residence Show" שמוצגת על ידי Fondazione Arnaldo Pomodoro במילאנו, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית מציג עבודה של קוקן ארגון שנעשתה במהלך שהותו במרכז.
https://www.cultureil.org/skn/e4702?nsid=2
המלחמה האמיתית
אוצרת: גלית אילת
שון סניידר
מאי-אוגוסט 2010
התערוכה "המלחמה האמיתית" עסקה בקרב על ייצוג המציאות ועל פרשנותה. זוהי תערוכת היחיד הראשונה של האמן שון סניידר בישראל ומתערוכות היחיד הבודדות שעלו עד אותה העת במרכז לאמנות דיגיטלית. עבודותיו של סניידר מבוססות על ניתוח רבֿ–שנים של דימויים שהופקו על ידי צלמי סטילס חובבנים ומקצוענים, צלמי עיתונות וטלוויזיה, צלמי וידיאו חובבים ומקצועיים; דימויים מרצדים וסטטיים, הלקוחים ממאגרי מידע ומדיה שונים. כאשר סוקרים את ארכיון החומרים של סניידר, נפרש עולם של דימויים ממקומות שונים בעולם, חלקם פתוחים למערב וחלקם סגורים בפניו או, ליתר דיוק, סגורים לביקור, כלומר למפגש פיזי עם המקום, אך משדרים דימויים ל”עולם”. זהו עולם של דימויי מדיה, וסניידר הוא הארכיבר של עולם זה. הוא שומר, מגבה, מסדר, מקטלג ומתייג את הדימויים החולפים להרף עין על המסך ומשודרים שנית. לאורך שנים, הוא מנסה בקדחתנות לערוך את רצף הדימויים תוך בחינתם וארגונם מחדש ולמצוא בו היגיון.
https://www.cultureil.org/skn/e4700?nsid=2
רשתות תקשורת (מוסדות אמנות וציבורים חדשים)
אוצר: איל דנון
מרץ-אפריל 2010
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית הוזמן להשתתף בתערוכה "רשתות תקשורת" (מוסדות אמנות וקהלים חדשים), שהתקיים בגלריה מסטנה בליובליאנה. התערוכה מבקשת לבחון את "המשימות" העכשויות של מוסדות אמנות מתקדמים ביצירת רשתות תקשורת חדשות בסביבה המקומית ובמרחבים הבינלאומים. המרכז לאמנות דיגיטלית הציג ארכיון של תערוכות ופרויקטים משנת 2003 ועד לאותה השנה המייצגים את הנסיונות שלו ביצירת רשתות תרבותיות. הפרויקטים הוצגו בגלריה בפורמט של חדר לימוד.
https://www.cultureil.org/skn/e5150?nsid=2
בנים וצעצועים
אוצר: רן קסמי אילן
יולי-אוגוסט 2010
כובד ראש והומור, ביצוע פעולות פשוטות באופן סבוך וצירופים שונים של חומרים יומיומיים השלובים יחדיו הם הבסיס לתערוכה "בנים וצעצועים", הפורשת חמש אפשרויות פעולה שונות של בנייה והרכבה, של מכאניקה ועבודת כפיים.
https://www.cultureil.org/skn/e4684?nsid=2
1000 מ”ר סגנון חופשי
יוני-אוגוסט 2009
משתתפים.ות: אילי לוי, אביטל וויברן, אור מנירום, אצטלה, דינה שנהב, דניאל לנדאו, הלקסיקון למחשבה פוליטית, המגלומנים, חיים רחמני, לילך פרידמן, מאיר טאטי, רותי הלביץ כהן, תמוז בינשטוק, תמר ניסים
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית פתח את חללי התצוגה שלו לקבוצות אמנים (גם כאלו שאינן אורגניות) אשר חברו למטרת יצירת פרויקטים שונים. אין הגבלת מדיום מסויים או שכבת גיל. העיקרון המנחה את הפרויקט הוא העבודה המשותפת והפיכת החללים של המרכז לאמנות דיגיטלית לפתוחים לציבור לאורך יצירת העבודה.
לבשר את העבר
אוצר: איל דנון
אוקטובר 2010
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית הוזמן להציג במסגרת התערוכה השנתית ARTISTERIUM. התערוכה היא אירוע אמנות עכשווית בינלאומי המתקיים בטיביליסי, גיאורגיה. העבודות בתערוכה משרטטות מסע לאורך ציר-זמן דמיוני הנמתח בין שחזור (re-enactment) לבין חיזוי (pre-enactment), בין בדיקה מחודשת לבין ניחוש, כולם בהקשר הישראלי.
https://www.cultureil.org/skn/e4622?nsid=2
אירווין: העין של המדינה
פברואר-אפריל 2010
אוצר: אבי פיטשון
https://www.cultureil.org/skn/e3881?nsid=2
רע מנעוריו
אוצרים.ות: גלית אילת, רן קסמי אילן
אוקטובר 2009-ינואר 2010
משתתפים.ות: אבי מוגרבי, אורי בראון, אייל איצקוביץ, אמיר יציב, ארתור זמייבסקי, דוד טרטקובר, דוד ריב, יואב שמיר, נעם גלברט, רוד דיקינסון, תמר ירום
התערוכה “רע מנעוריו” מבקשת להעלות לדיון סוגיות הנוגעות לציות, לציות לסמכות, לקונפורמיזם, לאחריות ואחריות חברתית, לאי-ציות ולנון-קונפורמיזם בכלל, ובחברה הישראלית בפרט. התערוכה משלבת חומרים שונים, עבודות אמנות וסרטים תיעודיים העוסקים בחִברות, בציות, בכוח, בסמכות ובהתנגדות. בתוך אלה עולות כחוט השני שלוש מתודות עיקריות: סימולציה, ניסוי ושִחזור, שניתן לראות בהן מתודות המעצבות את מציאות ימינו.
https://www.cultureil.org/skn/e3738?nsid=2
הפזורה |||
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
דצמבר 2007- מרץ 2008
משתתפים.ות: אדריאנה גרסיה גלאן, אוה קוך, אורית קרוגלנסקי, אימוג’ן סטידוורת’י, ארתור זמייבסקי, יוסי מר חיים, מיכל נאמן, מרקוס קואטס, רומי אחיטוב
ניתן לפרש את פעולת התרגום בדרכים שונות אך סביר שלרוב המכנה המשותף בין פרשנויות אלו יהיה ההסכמה שתרגום מתבצע בין שפות אנושיות או תרבויות. כלומר שפות הן כלי ביטוי תרבותי של ’התרבות’. לפעולת התרגום וגם לשפה עצמה יש מימד פוליטי כמייצגות תרבות, לאום או תפיסת מציאות (אידאולוגיה). אך ניתן גם להציע חלוקה של שפות על פי פרקטיקות- שפת החוק, שפת הטכנולוגיה, שפת האמנות, המוסיקה וכו’, בשפות אלו מתבצע התרגום בתוך השפה עצמה ולא בין שפה אחת לאחרת.
בעבודות שהוזמנו לתערוכה מתבצע תהליך של פירוק, של השהייה, של תרגום ושל העברה ובניה אשר עוסק באופן שבו שפה יכולה להעביר תוכן אך במקביל אנו מנסים לשאול דרך התערוכה האם או כיצד שפה מסוגלת להעביר את מה שאינו ניתן להעברה ולביטוי. השפה בעבודות אלו מפורקת לאבני היסוד שלה, לצלילים, להברות, למילים – לסאונד שהוא חומר הגלם דרכו מתגלה בה רובד צורני אשר גם הוא דרך תקשורת.
https://www.cultureil.org/skn/e4066?nsid=2
באופן זמני
אוצר: הדס מאור
ספטמבר-דצמבר 2007
משתתפים.ות: אילנה סלמה אורתר, בועז ארד, ג’ורדי קולומר, דינה שהם, וונג ווי, חנא פרח כפר בירעים, ירי סרניקי, מיקי קרצמן, מירצ’ה קנטור, ניקול סיקס, פול פטריץ’, ציבי גבע, קאדר עטייה
התערוכה באופן זמני מבקשת לבחון את האופן בו מהווה העיסוק באדריכלות – ממשית או מדומה, בחיים כמו גם באמנות – פריזמה לעיסוק עכשווי ומתמשך בנושאים של זהות ושל תרבות. בתוך כך מבקשת התערוכה לבחון את היחס שבין המציאות לבין ייצוגיה, בין הקיים לבין המטופל, בין מהלכים של פעולה, של התנגדות, של תיעוד, של בחינה ושל קבלה. האמנים המשתתפים בתערוכה – כל אחד בדרכו ובהקשריו – מייצרים סיטואציות הפורשות למבט ומעמידות למבחן את מה שבמידה רבה נתפש כמובן מאליו; את מציאות החיים הקונקרטית, ממנה הם פועלים ואשר ביחס אליה מתכוננת עבודתם. באופן זה נראות בעבודות פעולות שונות, לעתים אף משונות, המבוצעות ומתקיימות לעין המצלמה. בייצוגיות מודעת נוצרת כעין המחזה או העמדה מחודשת של המציאות עצמה, כל זאת לצורך תיעוד, טיפול, בחינה, קריאה וביקורת שלה.
https://www.cultureil.org/skn/e4119?nsid=2
בחזרה לקאנון
אוצר: דור גז
קלוד כהון
תצלומי הפורטרט של קלוד כהון
מרץ-אפריל 2008
קלוד כהון (1954-1894), שעבודותיה מן המחצית הראשונה של המאה העשרים ”נשכחו” ונדחקו מן הקאנון במשך עשרות שנים, נחשבת כיום לאחת האמניות המעניינות והחשובות ביותר מן המאה שעברה. ניסיונותיה החלוציים והמאתגרים בתחום הצילום, הכתיבה והמיצג אפשרו את קיומו של מרחב דרמטי בו היא נותנת ביטוי לטרנספורמציה, לחילופי זהויות ולעימות עם הנורמטיבי. במסגרת התערוכה הוצגו פורטרטים המציעים איקונוגרפיה חדשה של מגדר אשר מאפשרים לצופה לשקול מחדש את אשר הוא רואה ויודע.
https://www.cultureil.org/skn/e4061?nsid=2
מציאות עקומה
אוצרים.ות: אירנה גורדון, יואב רבן
אפריל-יוני 2008
משתתפים.ות: אבי עופר, אברהם אילת, אורי קרנות, אורי רדובן, אוריאל מירון, איה בן רון, דנה דרויש, היימו וולנר, יואב רבן, לורן מרשל, מיכל פפר, פיל מלוי, פיליפ גרמטיקופולוס, צ’או פיי, רן ווראק, שאהדי חביב אללה
התערוכה כוללת עבודות בינתחומיות המשלבות אנימציה, וכן סרטי אנימציה של אמנים מקומיים ובינלאומיים. הדיאלוג בין מדיום האנימציה לבין אמצעי ביטוי אחרים מותח את גבולות השפה האמנותית וקורא להבנה חדשה של מושגי החלל, התנועה, הצבע, הדימוי והייצוג ביחס ליצירת האמנות. התערוכה ביקשה לבחון את בחירתם של אמנים להגיב למתרחש סביבם – למציאות של אלימות, כוח, ניצול, שנאה וניכור – באמצעות שפת האנימציה. זו מאפשרת קריאת תיגר על דימויים מקובלים, מזמנת את יצירתם של ביטויים חדשניים, פרועים וחתרניים, ובו בזמן מציעה מראה מתמדת לשיקוף המציאות.
https://www.cultureil.org/skn/e4024?nsid=2
איסורי כלאיים
פברואר-מאי 2009
אוצר: דור גז
משתתפים.ות: אלי פטל, ארמין לינק, וואפה בילאל, ורנאטו רינלדי, ז’וזף דדון, נורית שרת, סולימן מנסור, סכנדר קופטי, פרנצסקו מאטוצי, קוקן ארגון, רים דעאס
התערוכה ”איסורי כלאיים” מציעה מערך חשיבה רב– כיווני, המבקש להצביע על מציאויות תרבותיות מרובדות ומשתנות, הקוראות תיגר על תגיות זהות מעוגנות בזיכרון התרבותי הקולקטיבי. בתערוכה משתתפים אמנים שמוצאם מארצות ”המזרח התיכון” (ישראל, פלסטין, עירק, טורקיה ואירן), העוסקים בעבודותיהם בסוגיות רלוונטיות למציאות הפוליטית והתרבותית הדינמית שבתוכה הם חיים. חלק מן העבודות נוצרו לקראת התערוכה, וכולן מציגות צמתים בין– תרבותיים, שבמסגרתם קבוצות שונות מאמצות סמלים מסוימים ונוטשות אחרים.
https://www.cultureil.org/skn/e3928?nsid=2
בִּיאֶנָלֶה פוליה
מאי 2008
אוצר: ניר שגיב
משתתפים.ות: אנה ים, יוחאי מטוס, יוסי ואיתמר, ינאי טויסטר, מאיה פסטרנק
השתתפות של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית ביאנאלה ה-13 לאמנים צעירים ממדינות אירופה ואגן הים התיכון בבארי, איטליה. בביאנאלה בבארי השתתפו 700 אמנים מ- 25 מדינות מתחומי יצירה שונים – מחול, אמנות פלסטית, מוזיקה, עיצוב, קולנוע, ספרות ותיאטרון.
https://www.cultureil.org/skn/e4016?nsid=2
הנבחרים
אוצרים.ות: אנטה שז’ילאק, גלית אילת
ספטמבר-נובמבר 2008
אוצרים.ות: אנטה שז’ילאק, גלית אילת
משתתפים.ות: רועי רוזן, אבי מוגרבי, איתי מאיר וסוף בקליניק, אנה מולסקה, אנה ניסטרוביץ’, ארתור זמייבסקי, גרגורז’ קלמן, יוהנה ריקובסקה, יוסי ואיתמר, יעל ברתנא, מנחם ויקותיאל רוט, סלה-מנקה
מטרת בחן את הדרך בה נרטיבים לאומיים או קהילתיים עכשווים עדיין מושפעים מפילוסופיה, ספרות ואידיאולוגיה משיחית. בפרויקט זה בחרנו לעסוק בדרך בה האמנות העכשווית משקפת את חזונם של בודדים, אומות ומדינות כסוכנים של משימה ייחודית של שחרור, הושעה והעצמה. לפרויקט הוזמנו אמנים ישראלים ופולנים שהתבקשו להגיב, בעבודה קיימת או חדשה, למושג המשיחיות; משיחיות דתית, משיחיות חילונית, משיחיות שקר ומשיחיות לאומית. האמנים התבקשו להתייחס לאופן בו משיחיות, על הופעותיה השונות ולא רק בהקשר היהודי-נוצרי, מתבטאת כיום בפוליטיקה, בחברה ובתרבות ולדרך בה היא משולבת בתוך הנראטיבים הלאומיים של פולין וישראל.
הפרוייקט הוצג במרכז לאמנות דיגיטלית ולאחר מכן הוצג בגדנסק.
https://www.cultureil.org/skn/e3878?nsid=2
מדורת השבט
אוקטובר-נובמבר 2008
אוצר: איל דנון
משתתפים.ות: אבי מוגרבי, אמיר יציב, יוסי ואיתמר, יעל ברתנא, תנועה ציבורית
העבודות שהוצגו באוסף זה משרטטות מסע לאורך ציר-זמן דמיוני הנמתח בין שחזור (re-enactment) לבין חיזוי (pre-enactment), בין בדיקה מחודשת לבין ניחוש. האמנים מאפשרים לנו לבקר באירועי העבר דרך שחזורם או לתהות על אירועי העתיד דרך חיזויים. חוויות, זכרונות ונרטיבי-על כפי שהם משודרים בטלוויזיה, שוכנים במרכז הסדר החדש הזה של סימנים וסימולציות. המציאות המסוננת דרך פילטר התקשורת של החברה והתרבות הישראלית, של החוויה והזיכרון הישראליים, שהם לרוב טראומטיים מבחינה אישית וציבורית, היא הנמצאת בלב העבודות שבאוסף זה.
https://www.cultureil.org/skn/e3842?nsid=2
במהירות האור
נובמבר 2008-ינואר 2009
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
משתתפים.ות: אהד פישוף, גווידו ון דר ורפה, גיא בר אמוץ, יוהאן גרימונפרז, לי אורפז, מארק פורמנק, ניל בלופה, סלה-מנקה, רומי אחיטוב
הטכנולוגיות של ההאצה שנעשו שכיחות בתחומי המדע והאמנות כאחד מייצרות בנוסף להאצה גם נראוּת. הן מאפשרות ראייה של הכול בזמן אמת. החפיפה הזאת בין תחומי המדע, הצבא והאמנות מעלה שאלה לגבי תפקידה של האמנות מול הטכנולוגיות האלה. מה תפקידה של האמנות במציאות אשר מומרת בהדרגה במציאות טכנולוגית? מה מקומה החדש של האמנות? אולי היא צריכה לאפשר לנו עיוורון, איטיות ושקט?
https://www.cultureil.org/skn/e3593?nsid=2
לא מוכרים
ינואר-מרץ 2006
אוצר: טל אדלר
פרויקט ”לא מוכרים” (של טל אדלר) נולד בשנת 2003 בעקבות פרסומים על ריסוס של שדות בדואיים בנגב בחומר רעיל, מהאוויר, ביוזמת המדינה. טל אדלר, אמן, מרצה ויזם פרויקטים לשינוי חברתי, החל לחקור את הנושא ולהתוודע ליישובים הלא מוכרים וליושביהם. מתוך הכרה בחשיבותה של דעת קהל בתהליכים מדיניים, גיבש אדלר פרויקט העושה שימוש בכלים אמנותיים, תקשורתיים, חינוכיים וחברתיים כדי להביא את סיפורם של היישובים הבדואיים הלא מוכרים בנגב לקהלים רחבים בחברה הישראלית.
https://www.cultureil.org/skn/e5146?nsid=2
חולון עכשיו
מרץ-מאי 2006
אוצרים: דוד עדיקא, יוסי ברגר, רמי מימון
פרויקט חולון הוא סדנת תיעוד גדולה שיזמה המחלקה לצילום בבצלאל בשיתוף עם המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית. מטרתו ליצור דיוקן מקיף, חסר ככל שיהיה, של העיר חולון, באמצעות מבטם של 170 הסטודנטים והמורים במחלקה. לשם כך אורגנה שהות בעיר, שלושה ימים שבמהלכם העתיקה המחלקה את פעילותה לחולון. במקום מערכת השיעורים הרגילה קיימו המורים סדנאות- נושא בעיר, שבמסגרתן שהו וצילמו הסטודנטים בשכונות שונות, בגנים ציבוריים, במוסדות עירוניים ועוד.
https://www.cultureil.org/skn/e5144?nsid=2
עם ארץ מדינה
מאי-אוגוסט 2006
אוצרת: גלית אילת
משתתפים.ות: Bureau d’etudes, אנרי סאלה, אפרת שווילי, ארזן שקולולי, גולסון קראמוסטפה, ח’אלד חוראני, יוחאי אברהמי, יעל ברתנא, מארק נאפייר, מירי סגל, נורית שרת, צ’או פיי, קוקן ארגון
עבודות הווידיאו שנבחרו לתערוכה (רובן משתייכות לז’אנר הפסבדו-דוקומנטרי) מספרות, מנקודת מבטו הסובייקטיבית של האמן, את סיפורן של קהילות שעברו מהפכות אידיאולוגיות, לאומיות ודתיות במרוצת המאה העשרים, ומאפשרות לראות את מפעלו של האמן כמי שמציע מרחב של סובייקטיביזציה, מרחב של נרטיב אלטרנטיבי מבעד לנרטיב הקאנוני. האמנים המציגים מתייחסים לסמלים, לטקסים, לשינויים בשפה, לאדריכלות ואמנות ולאופן שבו שואפת המדינה לייצר מבנים של תרבות לאומית – שאיפה להגמוניזציה תרבותית (זהות, טריטוריה, שפה) ולטשטוש הגבולות בין המדינה לחברה.
https://www.cultureil.org/skn/e4475?nsid=2
הגנזך
ספטמבר-נובמבר 2006
אוצר: אור קדר
אוצרים לתוכניות: ארקדיוש טומלקה, נועה צדקה, מיכל היימן, זהר כפיר, מרגרתה מקובק, אנטון לדרר, רועי רוזן, איתן בוגנים, יובל אורלי, נעמי טליתמן, גלית אילת, אייל דנון, נעה גרוס, שרי גולן, חן תמיר, נעמי אביב, עידו כהן- אלורו, עמית גורן, מיכה שגריר, דיאנה דלל, קבוצת סלה- מנקה
הרעיון לפרויקט ”הגנזך” מקורו בתחושה שתכניות הווידאו אינן נגישות מספיק למתעניינים. תכנית וידיאו, כמו תערוכה, זקוקה לזמן עיכול, ולא פעם לצפייה חוזרת. הפורמט של תכנית וידיאו הוא תוצר של פסטיבלים שבהם מנסים לדחוס מקסימום תכנים במינימום זמן. הארכיון הפתוח מאפשר צפייה חוזרת בתכניות שאורך חייהן היה קצר מועד. אנו מאמינים שעבודות טובות יש לראות יותר מפעם אחת, ואם אפשר- בהקשר אוצרותי משתנה. מטרת הארכיון היא, בראש ובראשונה, לייצג עשייה אמנותית, עכשווית ומקומית. ייחודו של הארכיון בריכוז העשייה המקומית והאזורית (המזרח הקרוב) וביצירת קשרי עבודה עם גופים דומים בעולם, קשרים המבוססים על חלופת ידע, מידע ואוספי עבודות, המאפשרים הרחבה של הארכיון וקידום אמנים ישראלים בחו”ל. תערוכה זו תאפשר למבקר לצפות במגוון של עבודות בהתאם לבחירתו האישית וכן בתכניות שנערכו על פי נושא מסוים.
רדיקלים חופשיים
פברואר-אפריל 2007
אוצר: איל דנון
משתתפים.ות: System 77 – ריגול אזרחי נגדי, Tissue Culture & Art, אוברמורגן – Lizvlx והנס ברנהארד, אריאל שלזינגר, האנסמבל לאמנות ביקורתית (CAE), הגר גורן, הכומר בילי, המוסד לאוטונומיה יישומית, הסוכנות לטרוריסט התרבותי – רייצ’ל בייקר והית’ בנטינג, חוטפי המרחב, טל אדלר, סלה-מנקה, פרויקט אטול, קונגלומקו מדיה נטוורק, שואבי האבק, שחקני מצלמות המעקב, שירותים זמניים
בתערוכה ”רדיקלים חופשיים” מוצגים פרויקטים עכשוויים והיסטוריים, המיוצרים על ידי אמנים, קולקטיבים של אמנים ואקטיביסטים הפורצים את גבולות שדה האמנות ופולשים לשדות אחרים. התערוכה מרכזת קשת רחבה של יצירה, ומנסה להצביע על הכיוון הכללי שאליו צועדת ובו מתעצבת האוטונומיה האמנותית העכשווית, ועל האפשרויות שהיא פותחת בפני האמנות כשזו מבקשת לפעול בתוך החברה. במקביל מנסה התערוכה להציע קריאה היסטורית של הפרויקטים השונים כחלק מתופעה אמנותית רחבה, המהווה אלטרנטיבה להיסטוריה הבורגנית של האמנות.
https://www.cultureil.org/skn/e4208?nsid=2
ההיסטוריה החלה משחקת בחיי
יוני-אוגוסט 2007
אוצר: ארזן שקולולי
משתתפים.ות: דן פריובסקי, ז’אן מיקל אוובה, יסמילה זבניץ’, יעל ברתנא, מיה בייביץ’, מילומיר קובצ’ביץ’, מלאדן סטילינוביץ’, נדקו סולקוב, נורית שרת, סוקול בוכירי, סיילה קמריץ’, סלאבן טוליי, עמית גורן, עמנואל לישה
בתערוכה מוצגות עבודותיהם של אמנים ממזרח אירופה, מהבלקן, ממקסיקו ומישראל. חלק גדול מן העבודות מתייחסות לפוסט טראומה/מלחמה, ואחרות – בעיקר עבודותיהם של האמנים הישראליים – משקפות את הכיבוש שעדיין אין רואים את סופו. דומני כי אין אדם המאמין ששליטה בחיי אדם אחר, איסור חופש תנועה, הרעבה ואלימות הם דברים חיוביים, ועם זאת אנו חיים כבר ארבעים שנה כאשר הפלסטינים נמצאים תחת כיבוש, והשנה חגגנו 59 שנים לקיומה של מדינת ישראל על חורבות פלסטין. בעוד ימים מספר תחגוג ישראל הלאומית ארבעים שנה לירושלים המאוחדת, ואילו הפלסטינים יציינו ארבעים שנות כיבוש.
https://www.cultureil.org/skn/e4157?nsid=2
מרחבים לימינלים – לייפציג, גרמניה
אוקטובר 2006- ינואר 2007
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת, פיליפ מישלוויץ, רים פאדה
הפרויקט מרחבים לימינליים צמח עם היוזמה של קבוצת אמנים פלסטינים וישראלים המתנגדים לדינמיקה ההרסנית המלווה בהעדר זכויות אזרח ואדם ממנה סובלים הפלסטינים תחת הכיבוש הישראלי.
מרחבים לימינליים / grenzraeume הוא פרויקט של האגודה הפלשתינאית לאמנויות עכשוויות (Palestinian Association of Contemporary Arts) ברמאללה, של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, ושל האוניברסיטה לאמנויות (University of the Arts) בברלין.
https://www.cultureil.org/skn/e1153?nsid=2
משחקים אסורים
דצמבר-ינואר 2007
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
בתערוכה ”משחקים אסורים” מוצגים משחקי וידיאו, הנכתבים ומופצים במנותק מתעשיית הבידור על-ידי אמצעי תקשורת אקטיביסטיים, אקדמיות וקבוצות אידיאולוגיות, ככלי לעיסוק בסוגיות פוליטיות וחברתיות. האלטרנטיבה המוצעת על-ידי המשחקים בתערוכה, גלומה בתוכן הפוליטי והאידיאולוגי, אך גם בהצעה שהם טומנים בחובם, לחשיבה מחודשת על אפשרויות המדיום, השפה והקוד הפתוח ליצירת חבילה אחת, המשלבת ערכים עם שעות של הנאה ומתח. המשחקים נחלקים למשחקי מלחמה, המציגים נרטיבים הפוכים ותמונת עולם המנוגדת לזו המוצגת כיום במדיה המערבית, למשחקי רשת הנעים בין ”תגובות בטן” מהירות לנושאים אקטואליים, כגון מלחמת לבנון, מלחמת המפרץ וכדומה, עבור דרך משחקים של אקטיביסטים המבקרים את האידיאולוגיה השלטת כיום בפוליטיקה הגלובלית, ועד למשחקי מיצג המצריכים השתתפות מלוא גופו של השחקן.
https://www.cultureil.org/skn/e1152?nsid=2
הלכות שכנים פרק ג’
אפריל-יולי 2005
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
משתתפים.ות: Molleindustria ,The Yes Men, אגריקולה דה קולון, אסרה ארסן, ברט ישיק, גרג סמית’, ג’ורג’ דופה, דרגאן אספנשיד ואלבר פרייד, ליונלו בוראן וקיארה גרנדסו, נורית שרת, נירה פרג, רומי אחיטוב, שנאר אוזמן
התערוכה השלישית בטרילוגיה ”הלכות שכנים” מסכמת את הפרויקט דרכו ביקשנו לקדם שתי מטרות. הראשונה היא ניסיון הקמתה של רשת תרבותית אזורית אשר תשמש פלטפורמה לאמנים ולמרכזי אמנות באזור המזרח הקרוב, אגן הים התיכון ובמעגלים נרחבים יותר מזרח אירופה לשעבר והבלקן. הדיאלוג מטרתו להתגבר על מגבלות התקשורת הקיימות אשר מוכתבות ע”י תנאים פוליטיים ולאומיים. המטרה השנייה היא להאיץ את הדיון במידת השפעתן של טכנולוגיות חדשות על החברה והאמנות, זאת מתוך נקודת מבטה של חברה אשר נמצאת במצב ”הצפה” ו”ספיגה” אינטנסיבית של טכנולוגיות חדשות ועם זאת נמצאת במצב של הסתגרות תרבותית כלפי הסביבה הגיאוגרפית בה היא שוכנת.
https://www.cultureil.org/skn/e1151?nsid=2
Serial Cases_1 Acquaintance
נובמבר-דצמבר 2005
אוצרים.ות: אורפיאוס סקוטליס, איל דנון, אנטון לדרר, אנטוניה מיאקה, בשק שנובה, גליה דימיטרובה, גלית אילת, מיכל קולצ’ק, מרגרתה מקובק, מתיי בז’נארו
הפרויקט Serial Cases הווה תכנית של חילופי הקרנות וידיאו בין מרכזים שונים לתרבות ולאמנות. הרחבת גבולותיה הגיאוגרפיים של הרשת מן המזרח התיכון לאזור הבלקן טומן בחובו את הפוטנציאל לגלות צורות מידע נוספות ביחס לאזורים אלו. אנו מקווים כי עיון בעבודות מעין אלו יהווה בסיס לתכנית ההקרנות.
https://www.cultureil.org/skn/e1149?nsid=2
מלחמה ואמנות
נובמבר 2004- ינואר 2005
אוצרים.ות: בוריס גרוייס, דניאל בירנבאום
משתתפים.ות: אכים לנגרר, אמנים ללא גבול, הארון פארוקי, יעל כץ–בן-שלום, מולטיפליסיטי, מיכל היימן, נירה פרג, פליקס מלין, רונלד ג’ונס
התערוכה ”מלחמה ואמנות” עוסקת בבחינת הקשר שבין אסטרטגיות אמנותיות ואסטרטגיות המלחמה. העיסוק המסורתי בשאלת הקשר שבין אמנות ומלחמה דן באופן שבו עימותים מלחמתיים באים לידי ביטוי באמנות. שאלות אקטואליות יותר מתעוררות כאשר בוחנים את האמנות בראש ובראשונה כטכניקה ומכירים בכך שהיא מושפעת מטכניקות של מלחמה שכן כלי המלחמה המודרניים יצרו שיטות חדשות לצפייה, להתבוננות, להמחשה חזותית ולעיבוד הנתונים המופקים משיטות אלו.
בתערוכה משתתפים אמנים מישראל, פלסטין, שוודיה, גרמניה ואיטליה והיא מנסה לבדוק את שאלת הקשר בין אמנות ומלחמה דרך שתי פרספקטיבות אלו: היחס שבין טכניקות האמנות וטכניקות המלחמה ושאלת התפקיד של האמנות ביצירת הבדלים חברתיים ותרבותיים.
https://www.cultureil.org/skn/e885?nsid=2
הלכות שכנים פרק ב’
אפריל-יוני 2004
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
משתתפים.ות: kuda.org, אליאסף קובנר, ביט, בירו ד’אטוד, ג’בהארד סנגמולר, דייויד ריץ’, דירק פליישמן, ז'קלין סלום, זו הונגקסיאנג, יומנגו, ליגנה, מינה פארק וססה, מעין אמיר, סלה-מנקה, עמית גורן, עמנואל דנש, קריסטוף וודיצ'קו, רותי סלע, שרית שפירא
התערוכה ”הלכות שכנים פרק ב” מתמקדת בטקטיקות ואסטרטגיות בהם נוקטים אמנים, קבוצות אמנים ו NGO’s כדי ליצר רשתות תרבותיות ושיתופי פעולה בין תרבותיים ואמנותיים. האמנים המציגים בתערוכה מאמצים טקטיקות ואסטרטגיות של מלחמה, כלכלה, מסחר, פרסום והפצה. הדגש בפרק זה ניתן לדרכים בהן מלחמה, קפיטאליזם והתנועה לגלובליזציה מעצבים את המדיה והשימוש שאמנים עושים בטכנולוגיות של המדיה בעבודתם.
https://www.cultureil.org/skn/e1127?nsid=2
וידיאו 48
פברואר- אפריל 2003
אוצרת: גלית אילת
וידיאו 48 היא קבוצה המתמקדת בבעיות האכלוסיה הערבית בישראל ובאפליתה על רקע פוליטי. הקבוצה לקחה על עצמה להביא לאור הזרקורים את מציאות חייהם של אזרחיה הערבים של מדינת ישראל.
בעת זו המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חנך אולם תצוגה חדש המיועד להקרנת עבודות וידיאו עם הקרנתו של הסרט ”לא בגינה הפרטית שלי”. הסרט מביא את סיפורו של הכפר הבלתי מוכר – ראמיה, אשר יושב בגליל ונתבע בשנת 1991 לפנות את אדמותיו על מנת לבנות שיכון לעולים חדשים בעיירה הסמוכה, כרמיאל. הסרט מתאר את מאבק התושבים בהחלטה ובראש עירית כרמיאל, עדי אלדר.
״לא בגינה הפרטית שלי״
דוקומנטרי, 49 דקות, ערבית, עברית
יוצרים: וידיאו 48, שירי וילק, יונתן בן אפרת, שירי וילק, ניר נאדר, גיל מייזלר, חיתאם נעמנה, מוסטפה אל כורד
https://www.cultureil.org/skn/e868?nsid=2
רומי אחיטוב- עבודות נבחרות 1997-2002
דצמבר 2002-פברואר 2003
אוצר: איל דנון
רומי אחיטוב
בתערוכה הוצגו מקבץ עבודות של רומי אחיטוב מהשנים האחרונות שקדמו לה. אחיטוב, שהחל את לימודיו בבצלאל במחלקה לפיסול, הגיע לעיסוק בניו מדיה לאחר עבודה במדיומים נוספים ומתוך רקע אמנותי עשיר. רקע זה בולט כאשר בוחנים את העבודות בתערוכה ואת השימוש שהוא עושה בטכנולוגיה.
https://www.cultureil.org/skn/e792?nsid=2
הצילום הוא בעיקר חלל תהודה
דצמבר 2002- פברואר 2003
אוצרת: עידית פורת
חיים דעואל לוסקי
https://www.cultureil.org/skn/e791?nsid=2
מה את חושבת?
אוקטובר 2004
אוצרת: מיכל היימן
|
שישה מתנדבים (נשים וגברים) נכנסו לקונסטרוקציה בת שלוש יחידות, כשכל יחידה מורכבת משתי ספות, זו מעל זו. המתנדבים שכבו על הספות, מחוברים ביניהם ברשת תקשורת, כשמולם מסכי טלוויזיה ולידם מיקרופונים. השישה צפו בסרט וידיאו קצר, יחד עם מנחה-פסיכולוג,עורך וידיאו ((online, רשמת, וקהל הצופים, שגם לו נתנה האפשרות להשתתף. עם סיום ההקרנה, החלו המשתתפים במלאכת הפרשנות במרחב המילים, הדימויים והאובייקטים, תוך ניסיון להיענות לבקשתה של האמנית להגיע להסכמה על מה שראו. https://www.cultureil.org/skn/e1124?nsid=2
הלכות שכנים א דצמבר 2003-פברואר 2004 אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת, סטפני בנזאקן משתתפים.ות: Bz ⅖, אדוארד באלאז, נרמין אר, איה בן רון, איידאן מורטזאוגלו, אקסטראמוקאדל, בולנט סאנגר, ג'ודי זלן, דורון סולומונס, דינה שנהב, הדס עפרת, ויולטה וויוודיץ, זן, חיים בן שיטרית, לירז פאנק, מארק נאפייר, פיקרט אטאי, קייטי בוש, קמאל ארטאן, שירלי שור, Erational
משהו מקומי אפריל-מאי 2003 אוצרת: נועה זית 20 אמנים הוזמנו לבקר בכיכר. כל אחד מהם בחר להתייחס בעבודתו להיבט מסויים המשתקף במקום, לעמת את המקומי עם מציאות חיצונית, או לעורר זכרון רחוק. ניסינו להשתלב ככל האפשר במרקם הקיים ולא להפריע למהלך החיים היומיומי. https://www.cultureil.org/skn/e869?nsid=2
BITTER SWEET HARMONY פברואר-אפריל 2002 אוצר: אדי מוקה משתתפים.ות: אדריאן פאצ’י, אנרי סאלה, ארזן שקולולי, גאנטיאן שקרוטי, סוקול בוכירי, סיסלי אקסאפא תערוכה באוצרות אדי מוקה – אוצר בגלריה הלאומית של טריאנה והמנהל האמנותי של הביאנלה בטריאנה והמנהל היוצא של הפירמידה (ICC )– המרכז לאמנות עכשווית, טריאנה. העבודות בתערוכה משקפות את מערכות היחסים שפיתחו האמנים עם השינויים שעברה אלבניה מ 1990 דרך המציאות הסובבת אותם ופניה החדשות של אלבניה. |
בושה
אוקטובר-נובמבר 2004
אוצרת: חנא פרח כפר בירעים
משתתפים.ות: אשרף פוארחי, ג`ומאנה אמיל עבוד, דוד ריב, הילה לולו לין פרח כפר בירעים, יוני לביא, יעל שביט, לוי זיני, מוש קאשי, מיכל רוטשילד, מנאר זועבי, משה גרשוני, סימה אגיא, עיסא פריג’, ענבר הורקני, פיליפ באליש, שרון פוליאקין, שריף ואכד
האמנים שהשתתפו בתערוכה מנסים, באמצעות המדיות השונות, להעמיק בנושא הבושה. הם משתפים אותנו, הצופים, לא רק בפרי התבוננות, כי אם במעשה ההתבוננות. הם חושפים בפני המתבונן את עירום הבושה כדי לבחון את התחושה האנושית-חברתית הזאת, כדי לשלול אותה, לבקר אותה, או לעורר אותה.
https://www.cultureil.org/skn/e886?nsid=2
ASCII- ווק קוזיק
מאי-יולי 2002
אוצרת: גלית אילת
ווק קוזיק
ASCII American Standard Code for Information Interchange הוא הקוד האוניברסלי להעברת מידע המהווה את הבסיס לתקשורת האינטרנט. אמנות ה-ASCII מוגדרת ככל עבודת אמנות שנעשתה תוך שימוש במערכת מאפייני קוד זה. זהו קוד שמחבר ערכים מספריים לאותיות, מספרים,סמני פיסוק וכיוצא באלו. בזכות התאמת הערכים הזו, ASCII מאפשר למחשבים ותוכניות מחשב להחליף אינפורמציה. זו מערכת הקוד הבסיסית המאפשרת תקשורת מחשבים. קוזיק מתרכז בחקירה וחשיפה של מדיום חדש (ASCII), שפה סמויה מן העין המאפיינת את העולם הדיגיטלי העכשווי וגבולותיו. בעבודות נעשה שימוש בשפת תקשורת האינטרנט, כדי להצביע על הפוטנציאל היצירתי של הכלי הדיגיטלי עצמו.
https://www.cultureil.org/skn/e786?nsid=2
צילומי עיתונות אוקטובר-מרץ 2002
מאי-יולי 2002
אוצר: איל דנון
משתתפים.ות: אליזבת דלזיאל, אנריקה קירשנבאום, ליפטריס פטרקיס, ריינהארד קראוס
המציאות המתקיימת מעבר לגבולות הקו הירוק מגיעה אל הציבור הישראלי דרך מערכת של סינון ובקרה המבוצעים ע”י אמצעי התקשורת הכתובה והמשודרת. ראיית הציבור הישראלי- יהודי את הציבור הפלסטיני (הישראלי וזה החי בשטחים הכבושים) הייתה מאז ומעולם ראיה המעוצבת ע”י תפיסה צבאית-ביטחונית.
תהליך בחירת הצלמים בתערוכה נועד להציע אפשרות להתבוננות שונה על הסכסוך כפי שהיא נוצרת ע”י צלמים זרים. דימויי הסכסוך , יידוי אבנים, הלוויות, פיגועים וכו’, נשארו מחוץ לתערוכה. הוצאתם היא ניסיון לנטרל את המבט הביטחוני-צבאי, ומציעה נקודת מבט אנושית, אזרחית.
https://www.cultureil.org/skn/e785?nsid=2
ביאנאלה גוואנג’ו, קוריאה
מרץ-יוני 2002
אוצרת: גלית אילת
משתתפים.ות: אפי ואמיר, גלית אילת, יצחק ליש, מוש קינר, מריה פומיאנסקי, עירית גרטי
החברה הישראלית, כך יאמרו רוב מבקריה, מוקפת בעולם עשיר של דימויים ותפיסות סותרות של קווי אופייה, כגבולותיה (החברתיים והפוליטיים), אזרחיה (ואלו שחיים מחוצה לה) וכן האוריינטציות הפוליטיות והתרבותיות. לדוגמא, בשיח הפוליטי ישראל מוצגת כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ארץ של פליטים, כנקודת התכה, גטו חמוש, בעל לאומיות דואלית, ארץ של מסעות צלב, חברה לבנטינית, אי מערבי בים מזרחי, אמריקה הקטנה.
https://www.cultureil.org/skn/e784?nsid=2
כאן ועכשיו
תערוכת אנימציה
אוקטובר 2002
אוצרת: גלית אילת
משתתפים.ות: אלכס גליצקי, יוני גודמן, מושון זר-אביב, תמיר שפר
תערוכה ראשונה מתוך סדרה של תערוכות מתחום האנימציה. התערוכה היא מתקדמת במובן העכשווי של חיים בזמן בו הריאליזם הקולנועי והעולם הדמיוני של האנימציה נפגשים במקום בו מטשטשים הגבולות.
https://www.cultureil.org/skn/e789?nsid=2
שיר לי שיר וספר לי סיפור
אוקטובר-נובמבר 2002
אוצרת: גלית אילת
משתתפים.ות: דידי פייר, דנה לוי, מרק לפיה
Sing to me and tell me your story: מיצב וידאו פרי שיתוף פעולה בין דנה לוי (ישראל) ומרק לפיה (ארה”ב). מרק ודנה נפגשו בפעם הראשונה בתכנית של אמנים אורחים.
תוכנת וידיאו נכתבה במיוחד עבור תצוגת עבודתם של מרק ודנה מסד נתונים לוידיאו הבנוי על מערכת וידאו אלגוריתמית הקובעת את המבנים והמעברים האסתטיים של הופעת חומרי הווידיאו והסאונד בחלל התצוגה. תכנה זו שימשה גם את היוצרים הבאים שהוזמנו על ידי מרק ודנה להוסיף ולחקור ולצלם במקומות אחרים. לכתיבת כלי וידיאו ייחודי זה חברו דנה ומרק עם אחד המלחינים והמתכנתים היותר חשובים של העת הזו דידי פייר, המיישם ידע ותכנות שנועד לקומפוזיציה של סאונד לקומפוזיציה של וידיאו.
https://www.cultureil.org/skn/e788?nsid=2
Invisible Power @ אמנות הארץ 2002
יוני 2002
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
משתתפים.ות: אליאסף קובנר, דניאל מאיר, ווק קוזיק, יוחאי אברהמי, יעל ברתנא, לירון לופו
העבודות בתערוכה עוסקות, כל אחת בדרכה, בפירוק וערעור מנגנוני המידע, הפיקוח והשליטה המודרניים. מערכות אלו מהוות חלק מרכזי מחיי היומיום שלנו. הן מקבלות ייצוג חיצוני-תרבותי בצורת פעולות או טקסים המתקיימים בחלל הציבורי, ע”י האזרחים וע”י בעלי תפקידים ויש להן ממד טכנולוגי, נסתר, המתקיים מאחורי הקלעים בצורה של פיקוח מרוחק, מעקב מצולם, עיבוד נתונים ממוחשב, ועוד.
https://www.cultureil.org/skn/e787?nsid=2
המבוך הדיגיטלי
מרץ 2002
אוצרת: גלית אילת
משתתפים.ות: סטיב סטאנזה, אורן צוקרמן, גרגורי צ’אטונסקי, טאו ספילר, מושון זר-אביב, עדו שטרן, רגב קונטס
קיים דמיון בסיסי בין העולם הווירטואלי לעולם התיאטרלי. שניהם נשענים על בניית מציאות פיקטיבית, המתקיימת בזמן אמת. החוויה נוצרת אצל הצופה/המשתתף, כאשר התנאי להיווצרותה הוא יכולתו לקבל על עצמו את חוקי העולם המדומה ולנקוט פעולה לגביו.
במסגרת הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר עכו, נבחרו עבודות המציגות תפישות מגוונות של מושג המבוך. בכל אחת מהן מובנה המבוך הדיגיטלי בדרך שונה
https://www.cultureil.org/skn/e783?nsid=2
Invisble Power תערוכה ניידת
מרץ-דצמבר 2002
אוצרים.ות: איל דנון, גלית אילת
משתתפים.ות: הא-צ'אנג הצעיר, ואלרי גרשנר, מרק לפיה, סצ'אקו האישי, צ'ארק ווג
העבודות בתערוכה Invisible Power עוסקות בפרוק מבנה מערכות ארגון והפצת הידע ברשת.
https://www.cultureil.org/skn/e782?nsid=2
Variables XYZ – יעל ברתנא
מרץ-אפריל 2002
אוצרת: גלית אילת
יעל ברתנא
עבודות הוידאו והסאונד של יעל ברתנא עוסקות בטקסי חברות ואזרוח, סמלים וירטואליים חברתיים. תערוכתה זו עסקה במשתנים המתקיימים בתוך תבנית חברתית, כשהדמויות המצולמות בעבודותיה נראות כמתוכנתות לתוך מערך פעולות מונוטוני המרוקן את הטקס/הריטואל מהקשרו התרבותי והחברתי.
https://www.cultureil.org/skn/e781?nsid=2
כולם היו בני
דצמבר 2001-ינואר 2002
אוצרת: מיכאל קסוס גדליוביץ'
אפי ואמיר
עבודות בֵּין-תְּחוּמִיות של אפי ואמיר.
https://www.cultureil.org/skn/e779?nsid=2
המהפנט וגשם של מטאוריטים
אוגוסט-אוקטובר 2002
אוצרת: גלית אילת
אדם ברג
התערוכה בנויה על שני צירים או קטבים שכל אחד מהם מפוצל לשתי עבודות וידיאו נפרדות. ”גשם של מטאוריטים” מורכב ממיצב ווידאו – סאונד אינטראקטיבי בחלל הגלריה הגדולה ומהקרנת ווידאו בחלל האחורי. המיצב האינטראקטיבי בחלל הגדול פורס מעיין ”פלזמה קוסמית” שבה הקולות והדימויים נבנים מתוך האינטראקציה עם הצופים. תנועת ונפילת המטאוריטים על גבי מסך הווידיאו עומדים במתח ביחס למיצב הפיסולי של סלעים תלויים: סלעים שבתהליך הדמיתם נוצרו מתוך הווידיאו ובכך טושטשו ביחסם לאקטואלי (ממשי) והווירטואלי.
https://www.cultureil.org/skn/e778?nsid=2
הדפסות מחשב – דויד ריב
מרץ-אפריל 2002
אוצרת: גלית אילת
דוד ריב
דמויות או הסביבות אותן בחר ריב לצלם בעבודות הפוטומונטאז’ נמצאות במצבי מעבר או על הגבול. אם זה גבול העיר, גבול היום בשעות הדמדומים, מצבי תנועה והתחלפות, צילומים המכילים בתוכם סוג של שיבוש, חיבור של צילומים למשטח תמונה אחד היוצר הקשר חדש, אך אם זאת שומר על האוטונומיות והאפקטיביות של כל דימוי בפני עצמו.
https://www.cultureil.org/skn/e780?nsid=2
מיתוסים אורבניים
יוני-אוגוסט 2001
אוצרת: גלית אילת
משתתפים.ות: סטיב סטאנזה, איליה רבינוביץ', גרגורי צ’אטונסקי, ואדים לוין, חן שינברג, לואן נל, לירון לופו, מריה פומיאנסקי, ריקרדה דנזר
העיר עבור האמנים המציגים בתערוכה היא ”נוף טבעי” בו הם חיים ויוצרים, העיר היא חלק בלתי נפרד מאישיותם, ועל כן ההתבוננות בה באה מבפנים ולא דרך משקפיים אידיאולוגיות. עבודות הוידאו מתמקדות בכאן ועכשיו, מתוך הכרה כי העירוניות היא מציאות עולמו של האדם המודרני.
