פרויקט בית ספר ויצמן – מוזיאון ג׳סי כהן השלם

פרויקט בית ספר ויצמן הוא חלק ממוזיאון ג׳סי כהן השלם, אשר הוקם בשנת 2016 על ידי האמנים אפי ואמיר ביחד עם צוות מקומי של תושבים מהשכונה. בשנת 2017 בחר צוות המוזיאון להתמקד בנושא בית ספר ויצמן, בית ספר יסודי אשר פעל בשכונה משנת 1958 ונסגר ב 2012 , ובו שוכן כיום המרכז לאמנות דיגיטלית. ביחד עם צוות המוזיאון וצוות הפרויקט המורכב מבוגרי בית הספר, הפרויקט חוקר את ההיסטוריה המקומית של בית הספר דרך זיכרונותיהם של תלמידים ומורים שעברו בו לאורך שנות פעילותו.

על ידי מפגשים קבוצתיים, ראיונות ושיחות הפרויקט ממפה את חווית הלמידה בבית הספר לאורך הדורות ואת השינויים שחלו בתוך בית הספר, כמו גם ביחס של תושבי השכונה כלפיו לאורך השנים. במרכז הפרויקט עומד היחס המורכב בין גלי ההגירה השונים לבין בית הספר כאתר חניכה לתוך התרבות הישראלית, כפי שהוא בא לידי ביטוי ביחסי מורים – תלמידים ובפרקטיקות המרכיבות את חיי בית הספר: טיולים בארץ, טקסי הנצחה, חגיגת חגים וכדומה.

דרך תהליך משותף של חשיבה ומחקר הפרויקט מנסח ובוחן את התפקיד המיוחד שבית ספר ויצמן קיבל בתוך המרקם השכונתי בג׳סי כהן: כאתר התאקלמות לתוך החברה הישראלית, כמרכז חברתי ותרבותי וכבית שני לרבים מתלמידיו.

תהליך ההיזכרות המשותף מעלה על פני השטח חוויות נשכחות בעבר השכונתי, רגעים משמעותיים של יחידים וקבוצות, ואישים שעיצבו את חיי בית הספר והלומדים בו לאורך השנים. ההסתכלות אחורה מתוך הזיכרונות מאפשרת התבוננות משותפת שהיא נוסטלגית וביקורתית בעת ובעונה אחת ובוחנת את בית הספר הספציפי ומערכת החינוך בארץ במובנים רחבים יותר. התבוננות זו חושפת את האתגרים בתהליך הלימוד בתוך חברת ההגירה, אך גם את דרכי ההתמודדות והמענים השונים שניתנו על ידי יחידים לקשיים אלו.

חמקמקות הזיכרון וטיבו המשתנה הם דווקא אלו המחדדים את הרגעים שהשתמרו במוחנו לאורך השנים.

הזמן והזיכרון מפרידים בין העיקר לטפל וחושפים את המשמעותי ביותר באופן מזוכך. במהלך הפרויקט מתגלים ההבדלים בין הפרספקטיבות השונות של הנזכרים ומתבררים היחסים המורכבים בין הזיכרון האישי, הקולקטיבי והלאומי.