הנבחרים

בבסיסן של אידיאולוגיות אלו עומדת תשוקתו המשיחית-חילונית של האדם המודרני, המתיימר לעצב במו-ידיו הן את העולם הזה והן את העולם הבא ”בתוך” העולם הזה1. האידיאולוגיות המהפכניות המודרניות, ובכללן הציונות, תרגמו את המאוויים הדתיים הנושנים למושגים חילוניים ופוליטיים; הדת חוּלְנה והייתה להיסטוריה; מלכות השמים נתחלפה במלכות האדם. אולם, מספר תיאורטיקנים, דוגמת אגתה ביליק–רובסון, טוענים שהתקוות הנלוות לחזון המשיחי מנותקות מהמודל האוטופי של הסדר החברתי; הן נותרות בעמדה חתרנית-ארכאית של ערעור הסדר החברתי הקיים.

מטרת הפרויקט היא לבחון את הדרך בה נרטיבים לאומיים או קהילתיים עכשווים עדיין מושפעים מפילוסופיה, ספרות ואידיאולוגיה משיחית. המושג “נבחר” לפיו אדם מסוים מורם מעם ונבחר להגשים משימה מסוימת הנובעת מ”סדר עליון”, אמונה אידיאולוגית או תחושה משותפת של אחריות הוא תופעה תרבותית טעונה היסטורית ופילוסופית טוענת מריה יאניון. בפרויקט זה בחרנו לעסוק בדרך בה האמנות העכשווית משקפת את חזונם של בודדים, אומות ומדינות כסוכנים של משימה ייחודית של שחרור, הושעה והעצמה. הפרויקט ינסה לראות את העלילה התרבותית המשתלבת בחזונו הייחודי של האינדיבידואל ’הגיבור’, ’הנביא’, ’הקדוש’ ולבסוף ’הפוליטיקאי’, ’האמן’ ו’האינטלקטואל’. לפרויקט הוזמנו אמנים ישראלים ופולנים שהתבקשו להגיב, בעבודה קיימת או חדשה, למושג המשיחיות; משיחיות דתית, משיחיות חילונית, משיחיות שקר ומשיחיות לאומית. האמנים התבקשו להתייחס לאופן בו משיחיות, על הופעותיה השונות ולא רק בהקשר היהודי-נוצרי, מתבטאת כיום בפוליטיקה, בחברה ובתרבות ולדרך בה היא משולבת בתוך הנראטיבים הלאומיים של פולין וישראל.

התערוכה נפתחת תחילה בחולון ובהמשך תעבור לגדנסק. היא בנויה בצורה דינאמית וחלק מהעבודות יישתנו או יוחלפו במהלכה. במסגרת התערוכה יוזמנו מומחים לדבר על משיחיות בהקשר הישראלי והפולני. עם סיומה של התערוכה בגדנסק תפורסם מקראה בפולנית, עברית ואנגלית שתסכם פרק ראשון זה העוסק במשיחיות. העבודות שמוצגות בתערוכה ”הנבחרים” בוחנות את ביטוייה השונים של המשיחיות ”העכשווית”, המתאפיינת בדינאמיות וטרנספורמציה מתמדת. הפוליטיזציה של התיאולוגיה, שאפיינה את המודרנה, מתחלפת כיום בתהליך של תיאולוגיזציה של הפוליטי, שבא לידי ביטוי בפוליטיקה של דת ופונדמנטליזם.
אנטה שז’ילאק וגלית אילת