דִּבְרֵי-חֵפֶץ / תמר לצמן

בשנים 1914-1912 הוא עמד בראש משלחת אתנוגרפית שביקשה לאסוף ולשמר את העולם התרבותי היהודי-כפרי בתחומי האימפריה הרוסית. לתפיסתו עולם זה הלך ונעלם מול פני המודרנה אותה הוא עצמו מייצג. המשלחת אספה תעודות ומסמכים, ניגונים, שירי עם ואגדות, וגם צילמה והקליטה את הקהילות בהן ביקרה. אוסף החומרים הוצג בתערוכה בסנט פטרבורג מיד לאחר המסע, ואחד הסיפורים ששמע אנ-סקי במסע אף היה המקור לכתיבת המחזה "הדיבוק".

לצמן, חוזרת למסעו של אנ-סקי ובוחנת את המבט החוקר ומקטלג המתחקה אחר מקורות הזהות היהודית שלו עצמו. בדרך זו נוצרת שרשרת של מבטים בין לצמן, אנ-סקי, והקהילות היהודיות. אנ-סקי מייצר מבט מדעי שהוא בו בזמן בעל אג'נדה תרבותית-פוליטית ביחס לזהות היהודית. מבטה של לצמן בוחן את חוסר אפשרות ההפרדה בין שתי צורות אלו בעמדתו של החוקר. תחת זאת, צף ועולה מבטו החוזר של מושא המחקר הראשוני, והאופנים בהם הרוחני והמיסטי אינם נתונים למבט המדעי בלבד אלא מתגלים בתוככי המחקר עצמו.

בתערוכה, עבודות וידיאו בהן לצמן חוזרת לאוסף של אנ-סקי ולמסעותיו. לצידן מוצג אוסף של אובייקטים וצילומים אשר לוקטו על ידי האמנית לאורך המחקר בסיפורו, מהלך המדמה את היגיון האיסוף של אנ-סקי לפני מאה שנים. המקבץ העכשווי נוצר כפעילות רפטטיבית ואינטואיטיבית ביחס לשאלה של האוסף בכלל ושל התשוקה הסמי-מדעית לתפוס באופן שלם ומקיף את מושא המחקר. מקום מיוחד בתערוכה ניתן לסדרת דימויים אשר נוצרו במהלך שעתוק מרובה שלבים של פירוק, הרכבה, שכפול ומעבר בין מדיומים. סדרה זו עוסקת בהופעת היבטים מיסטיים בתרבות ובמושאי המחקר ובוחנת את הבלתי מודע והרדוף במסע של אנ-סקי מול זהותו והתרבות אותה הוא מבקש לסכם ולחתום.