אח גדול קטן

חל מחודש אוקטובר 2011, פוזרו ברחבי השכונה שלוש קופסאות, אשר מיקומן ישתנה במהלך הזמן. כל קופסה מכילה מוניטור קטן, רמקול, מצלמה ומיקרופון. כולן בעלות צורה מלבנית וצבע צהוב. לא כמו באמנות במרחב הציבורי שבה התקשורת בין הצופה והעבודה היא מוגבלת, הפרויקט מנסה לאפשר יחסים הדדיים. על המסכים מוקרן מבחר תכניות כמו עבודות של אמנים אחרים בפרויקט ג’סי כהן, עבודות וידיאו מארכיון המרכז, שיתופי פעולה עם אמנים ואוצרים מישראל ומחו"ל שיתבקשו להגיב על הפלטפורמה של הקופסאות וסרטוני יו טיוב. המסכים ישמשו גם כלוחות מודעות שכונתיים ותחנות טלוויזיה קהילתית.

המצלמות שנמצאות בתוך הקופסאות מצלמות באופן רציף וישדרו את חומר הגלם לאתר שיוקדש למטרה זו: המצלמות יתעדו את השכונה והאתר ישמש כארכיון פעיל. הגולשים יוכלו לבחור באיזו קופסא ברצונם לצפות. הם יוכלו לצפות בשידורים החיים ובחומרים שהקופסאות מקרינות וכן לראות את המיקום של כל קופסה באמצעות איתור לוויין.

הקופסאות משמשות כתצוגה ניידת של אמנות וחיים ומאפשרות לתושבים גישה לאמנות ולתוכן נוסף שעד כה היתה להם רק תחת תנאים מסוימים. הפרויקט מבקש אם כן, לעקוף את המערכת שמבוססת על הצגת אמנות בצורה קונבנציונלית מוכתבת חלל כמו גלריה, מוזיאון או מרחב ציבורי שנבחר בצורה זהירה (כמו למשל פסלים המוצבים ליד העיריה). אמנות יכולה להיות בכל מקום, בכל זמן – כל שלצופה נותר לעשות הוא לצפות בה.